קיבלתי חום מהלחץ שבמבוכה
קברתי את ראשי בכרית כמו שקולך לא רק שומע אלא גם רואה אותי
אני מגלה אותך אחרת
אני מגלה אותי אחרת
לא אחרת שלא חוותה זאת בעבר
אלא אחרת שהיתה בטוחה שהתחושה הזאת ממנה והלאה ושייכת להיסטוריה
היום בדרכי מהעבודה חזרה הביתה מניתי את הימים שחלפו מאז שנפגשנו
יצא שעברו 6 ימים
הייתי בשוק משום שבתחושה זה נראה לי כמו נצח
נראה לי בלתי אפשרי לשרוד עד לפעם הבאה
ואני הרי הייתי בטוחה מול עצמי שאני לא מתרגשת לקראת פגישות איתך
כמו שהייתי בטוחה שמהקול שלך לא מתרגשת
והאמת שעד עכשיו זה מה שהיה (או שהצלחתי לשלוט בזה)
שאלת..מה יקרה אם לא יהיה מי שישלוט בי אף פעם
מה יקרה אם לא יהיה מי שיצווה..
ואני כלכך נלחצת מהשאלות הכלליות האלו
מהדיבורים על "המחר" שכבר לא תהיה אדוני
אני לא יודעת לענות לך ולעצמי אם אני לא יכולה בלי שליטה של מישהו
או בלעדי מישהו קרוב אליי - וברור לי שהמישהו הזה לא יכול להיות כל אחד.. אלא מישהו מאוד מאוד מסויים
אני עדיין כלכך חוששת להשיל את כל ההגנות
חוששת להודות בפני עצמי שזקוקה לך מאוד
כי אז אהיה תלויה בנתינתך ובחסדייך
אבל זה קורה לי בלי שתהיה לי שליטה על זה
זה קורה לי למרות הזהירות והחשש
אתה מנמיך אותי
טיפין טיפין
והופך אותי שלך לא במשמעות הפשוטה של המילה
אלא בהוויה.
לפני 13 שנים. 7 באוגוסט 2011 בשעה 15:29
