הלאה....

לפני שבועיים כשנפגשנו , במהלך נסיון שלי להשתחרר מהקשירה שקשרת את פרקי ידיי

נפלה לי טבעת לרצפה בצימר .

בדרך הביתה נזכרתי ששכחתי לאסוף אותה משם

וכשצילצלת וסיפרתי לך , לא היו לי הרבה תקוות שהיא תחזור אליי

והצטערתי מסיבה אחת ויחידה- ערכה הסנטימנטלי (הטבעת ניתנה לי כמתנת יום הולדת מהבת שלי)

אתה דווקא הפתעת אותי עם התגייסותך

צלצלת אליהם לשאול וכשהוברר לך שהטבעת אכן נמצאה דאגת שישמרו אותה עד לפעם הבאה שנגיע


אתמול היתה הפעם הבאה.


בגלל פקק בדרך מאוד מאוד איחרת

אותי זה עיצבןן ושקלתי אם להגיב או להבליג

צילצלת אליי מהדרך ודיברנו תוך כדי

כמובן שהכעס שכך והצטערתי עבור שנינו על העיכוב , מה גם שאת החדר מסתבר שכבר הספיקו להעביר

ונותרנו מעוכבים ובלי חדר.


כשהגעת, נסענו בכל זאת לצימר המזורגג, אספנו את הטבעת, ונסענו משם - "לטיול" כך קראת לזה (:


אולי עבור כל אחת אחרת עניין הטבעת באופן בו זה הסתיים היה מובן מאליו

עבורי, לא!

הוכחת בזה אחריות אכפתיות ושיתוף פעולה

דווקא מהמקום הלכאורה לא קשור - הוכחת את שליטתך וגדולתך

ולי זה הוסיף המון.


תוך כדי נסיעה הגשת לי את כיסוי העיניים וציווית עליי לחבוש אותו

לא אהבתי את זה אבל צייתתי כשגם הידיים נקשרו כשהגענו ועצרת


הסיטואציה שבא אתה שולט במצב והיכולות שלי מוגבלות לא אהודה עליי במיוחד בזמן אמיתי

היא מביכה אותי וגורמת לי להסתכל על עצמי מנק' מבטך

וההסתכלות הזאת שלי מהצד , עם הכיסוי המיותר הזה על פניי, עם חוסר הבטחון של ההליכה בהנחייתך - זה משפיל? מבייש? מביך?


אתה מניח ידך על גבי התחתון וספק מאיץ ספק דוחףףףף

וזה עוד יותר גורם לי להאט ולאבד את הבטחון שממילא לא שם מהמבוכה!

הגעתי בקושי רב, נגעת בי, ולא יכולתי לעמוד בנגיעות האלו שלך כשהיכולת שלי להסתער ולחבק אותך - מוגבלת!

שבועיים לצפות לרגע הזה,

שבועיים לסבול געגוע,

ובסופו של דבר - מוגבלות!


בכל זאת לא ויתרתי והשחלתי שתי ידיים קשורות מעל ראשך וסביב צווארך

וכעת שנינו היינו קשורים באופן כלשהו (:

אך......שולט או לא שולט? איפשרת לי לשמוח מעט והופ התכופפת והשתחלת מזרועותיי רשע מתוק שלי

הורית לי להתיישב ואני רק התכופפתי למטה

נישקת אותי נגעת בי וברקע קרוב נשמע זמזום של דבורה

נלחצתי מזה!

לתוספת כזו לסשן אפילו אתה לא חלמת

הזמזום שלה הוסיף ללחץ שכבר ממילא הייתי נתונה בו

גם קשורה, גם לא רואה, וגם דבורה שעלולה לעקוץ..


ככל שהזמזום שלה היה קרוב כך יותר נלחצתי

אמרתי לך שאני ממש מרגישה אותה עלייייייי

וענית לי שאתה פה המתוק (:


אמרת לי לא לזוז והלכת לך, מותיר אותי "איתה"

יכולתי להסיר כיסוי עיניים - ולא העזתי

הרגליים כאבו מהכריעה הזאת

הדבורה המעצבנת הזאת עשתה לך את העבודה היטב ושלטה בי במקומך

עם הזמזומים הבלתי פוסקים שלה

השתוללתי שם לבדי נלחמת בה, נלחמת בחוסר היכולת לשלוט במצב, נלחמת בעצמי לא לנסות להשתחרר מהכל ובכך לאכזב אותך..

כן ניסיתי מעט לפתוח עם הפה את הקשר

אבל גייסתי כוחות להמתין לשובך, למרות התנאים שנעשו לא פשוטים

שמעתי אותך מגיע

והדבורה סיימה את תפקידה וכבר לא הציקה...

תשבי אמרת ואני לא רציתי להתיישב על האדמה הסבוכה הזאת

דחפת אותי - ונשכבתי בעל כורחי

רק בדיעבד הבנתי שהלכת להביא שמיכה מהאוטו ואפילו לא הרגשתי

פישקת אותי ובשלב הזה נדמה לי שכבר התחננתי להוריד כיסוי עיניים

אמדת רטיבות ואני חשבתי שאני תכף מאבדת הכרה מרוב עונג שבמגעך

הבטתי לשמיים , באמצע חורשה סבוכה, והיה לי כלכך כיף

והתמונה הסוריאליסטית הזאת של השמיים שנוטים להחשיך,העצים \שיחים מסביב , האצבעות שלך שנוברות בתשוקתי, הנוכחות שלך ושלנו עדיין חקוקה לי ..

בהמשך גם נוספו כוכבים ובתנוחה הזאת, במקום הזה, א-י-ת-ך ! לכוכבים היתה משמעות עצומה ושונה


היה רגע שכשהיית בתוכי ושאלת שאלות

נשאלה שאלה שלא בדיוק הייתי מוכנה לה

שאלת..........אם אוהבת אותך

נדמתי

לא ידעתי ולא ציפיתי שתפתיע אותי מהכיוון הזה

לקחתי את הרגע הזה לעצמי פנימה, התעשתתי, ועניתי לך תשובה חיובית


עניין הרגשות לא כזה פשוט לי

לרגשות ואהבה יש משמעות עצומה מבחינתי

אני מתייחסת לזה בחרדת קודש ולכן לא אביע רגש לפני שבטוחה שזה אכן זה

ועברתי במהלך השבוע האחרון רגעים לא קלים עם עצמי בנסיון להגיע לתשובה ולוודאות

ואולי אולי הקלת עליי בשאלתך

אולי הצלחת לשחרר מה שבעצמי לא הייתי מוכנה לעשות בשום אופן..


　

כשהתקפלנו לחזור, לא הרשית לי ללבוש חזרה מכנסיים

הייתי לבושה חזיה וחולצה , נעולה נעליים

חושך, לב יער , חצי עירום ואני אוחזת בך לא מרפה

זה מביך, שטותי, וכלכך מרגש

כשכבר הגענו לאוטו העפת את ידי ממך

ושאלת מי בכלל הרשה לי ? זה הצחיק אותי ומצחיק אותי גם כעת

כי כל עוד הדרך היתה בעייתית לא אמרת מילה כשנאחזתי

ברגע שהגענו למקום "בטוח" נזכרת שאתה הבוס (:


　

ניקיתי את השמיכה מהקוצים - והיו מלא

ואתה בנתיים מתפנה לחטט לי במסמכים - חטטן מקסים שכמותך

דרשת שאגיש לך שוקולד שהבאתי לך

ואני זרקתי את הנייר לאדמה

ופעמיים אילצת אותי לרדת עם הפה ולהרים את זה לפח שבתוך האוטו

כשאתה לא שוכח להחטיף ספנקים תוך כדי..