לפני 18 שנים. 13 בפברואר 2006 בשעה 11:51
הגעתי אליך ממקום מהוסס
מלאת לבטים ספקות פחדים
נקודת הפתיחה היתה כזו שאדון אחר היה מזמן
מרים ידיים-ומוותר
אבל לא אתה
אתה איתי בשמחה
בעצב
בנפילות הלא מעטות
ברגעי השבירה שכבר בטוחה שהנה הנה חלפו
ושבים ומתדפקים ללא התראה
אתה שם-אוסף את השברים שלא אתה אחראי להם
עוטף באהבה בהענקה אינסופית
בסבלנות אין קץ
גם ברגעי הכעס ...ההתפרצויות
אתה מצליח לאזן אותי-לא בהתנצחות
אלא שובר אותי ברוגע שאתה משדר לי
ואני מרגישה שאתה מפלס לך דרך לליבי
תןך הסרת המחסומים הלא פשוטים שהם מנת חלקי
ורק על כך מגיעה לך אהבתי
אדון שלי
השאר כמו שאתה-בדיוק בדיוק
בזכותך אני שפחה-מלכה
[b] "אין אישה שלא יודעת לתת-יש רק גבר שלא יודע לקחת"