הלאה....

אינו האחד שהייתי בוחרת לעצמי ממרום שנותיי
אומנם השעון הכרונולוגי לא עוצר לשניה, כשבתוכנו זה מרגיש כמו כלום לא משתנה מלבד מונה הגיל, אך בעניין הזה כנראה שחל בי שינוי עצום

בשום פרמטר לא מוצאת איתו שפה משותפת

אומרים שניגודים אמורים להשלים , לא במקרה הזה, לפחות לא כעת ממרחק השנים

זה אנטי פנימי שלי שרק הולך ונפער יותר ויותר

הדיעות, "הטיפוס", חוסר התרבות, המנטליות ..

ולחשוב שאיתו הקמתי בית, הולדתי ילדים...

היום זה לא נתפס בעיניי

השוני אי ההתאמה העצבים שהתהגותו היומיומית גורמת לי
לכאורה אני מפגינה אדישות
כל כולו לא נוגע בי, עובר דרכי..


אבל כל מאמץ שאעשה לחיות לצידו אבל לא באמת איתו -
עדיין יהיו רגעים שהשליליות וחוסר ההתאמה יגברו על האדישות שנובעת בפשטות


מחוסר עניין!