לפני 13 שנים. 15 באוקטובר 2011 בשעה 7:35
זה מתחיל בקטן
מאוד בקטן
ותופח למימדים גדולים עוד יותר
זה הכעס
הכעס שבגעגוע ובציפיה
שמופנה אליך ובעיקר כלפי עצמי
אתה יודע לנתח את זה היטב
אבל דווקא הניתוח הזה מוביל אותי לכעס עצמי גדול יותר
אני מחפשת את הפתרון לשלוט בזה
לשלוט בצורך ובתלות
להכניס אותם לנורמליות
וזה לא כלכך מצליח לי
אני עדיין מצפה!
עדיין סובבת סביב השאלה מתי תתקשר כמה איך וכו'
כשהתווכחנו על הקושי הזה בעבר קיבלתי תשובה לגיטימית
אבל הלגיטמיות שלה סוגרת אותי להבא
אני נותרת עם ההתמודדות בכוחות עצמי רק עם ערך מוסף - לנסות לשלוט בזה בלי שתהיה שותף
היום החלטתי לנסות לעשות את הצעד הראשון למתן את זה
לא להגיב למייל שלך במיידית
לא להחזיר את הכדור לצד שלך ובכך להתחיל את מסכת הציפיה מורטת העצבים שלי
מקווה שאצליח
