הלאה....

בעברי חוויתי חוויות בדסמיות בלתי צפויות
רוב הזמן הופתעתי מעשית
כיום הבלתי צפוי שונה
שוני אחר ושקשור באדם ולא בשולט שבו או בסשן
כל יום מגלה טפח נוסף
כל יום מתחת לעטיפת המתנה שקורעת מגלה קופסה עטופה אחרת
בשלב זה, הדרך לאריזה האחרונה שאולי תכיל מתנה פחות מעניינת אותי
הדרך אליה, הגילוי , מדהימים אותי יותר
ומתנה כבר יש לי, לא קטנה, ע-נ-ק-י-ת
אותך
הצד שהכרתי בהתחלה לא היה מבטיח במיוחד (בלשון המעטה)
היינו כמו מים ואש שמתקצרים
היית טיפוס בנאלי בעיניי
מאוד מאתגר אומנם ועל זה אין ויכוח אולם המוקפדות שלך הרגישה לי כמרובעות יתר שבא לי לטלטל בכדי שתתנפץ
היית גם מדבר אליי בגוף שלישי ושנאתי את זה אבל גם זוכרת שכשהערתי לך , אמרת שבהמשך זה ייפסק (וכך אכן היה)
בכמה וכמה הזדמנויות תיארתי אותך כנכה רגשית , ומה יכולתי לעשות שזה הרושם שיצרת????

לשניה אחת לא האמנתי שהקשר הזה יצליח ..שיש לו עתיד בכלל..
דהרתי בו כבדרך אגב ..אולי בגלל שלא היה לי משהו מעניין אחר לעשות...
לעיתים מזומנות היה תוקף אותי תסכול שזה לא הולך לשום מקום, שאני תקועה! שהרגש שכלכך רציתי שיתעורר בי לעולם לא יתפתח כלפיך


מדהים בעיניי איזה שינוי מערכת היחסים הזו עברה ועוברת
מרגשת אותי ההתפתחות הזאת דרכה אני מגלה לא רק אותך אלא את השינויים בעצמי שהגיעו בזכותך
אני חשה אותך מתקרב, קרוב, אני מתמוגגת מהקירבה הזו בינינו שנושמת בגמיעות גדולות, ובשלוקים של נחת וסיפוק..

הפתיחות הזאת שואבת אותי
ואני מוצאת את עצמי נפתחת נפשית ורגשית
רוב האטימות והסגירה שלי נובעים מחוסר ביטחון
מהחשש לשעמם ולא לעניין
הרבה שומרת לעצמי כדי לא "להטריד" וכדי שלא יווצר הרושם שמתלוננת או מחפשת רחמים
וכשפותחת מולך צוהר קטנטן ואתה יודע להכיל אותו-אותי
התגובה שלך מעודדת אותי
מרגישה לי נוח ונכון להתרווח ולהמשיך ולסמוך עליך, עלינו , ועל הבייבי הזה (הקשר) שאנו מטפחים.