הלאה....

אני מביאה את עצמי למקומות של רצינות שמובילים אותי לכעס ועצבים אותנטיים ברמות מטורפות
כל דבר קטן מרגיז אותי בך וזה כמו שרשרת אינסופית של התרגזויות קטנות
עוד אחת קטנה ..ועוד...

אתה לא עושה שום דבר בגדול כפי שהורגלתי בעבר
לכאורה זה אחר
ואני בשליטה
ומקבלת המון בטחון בך ובקשר איתך
וזה טוב בריא וחיובי

אבל יש את הקטנות האלו
המרומזות
אלא שלא שמים לב אליהן
וזה מגיע מתחת לחגורה

ומכה בי מכיוון שלא ציפיתי או הייתי מוכנה לו
וכל הכעס הגדול מפנה מקומו ממך - לעצמי

שאני נשלטת שלך
שאני נמסה ממך
שאין לי שליטה על החמאתיות הזאת שנעשית ממני בין רגע


אז ראיתי את שמך על צג הפלאפון
אז שמעתי את קולך שמקניט מביך משועשע קליל

ואני אמורה להתעצבן מזה עוד יותר

אז מה פתאום אני שוכחת איך קוראים לי????????????
מה פתאום אני הופכת לעלה נידף ברוח?



זה בניגוד גמור לכל ההחלטות שהחלטתי ביני לבין עצמי בסוף השבוע האחרון!