לפני 12 שנים. 23 באפריל 2012 בשעה 13:54
אתה ממלא אותי לגמרי
ואותי לא פשוט לספק עם התובענות הזאת
כיף לי ונעים לי לפתוח את היום ולסיים אותו איתך
כיף לי כשגם תוך כדי עבודה אתה ברקע שלי ואני בשלך
מעניין איך קשר מתחיל מכלום
מתפתח וגדל ומתעצם
מעניין איך אחד, כמו כל אחד, הופך אט אט לא-חד
למרכז, שלי!
להתרגל לקול שלך, לצחוק המתגלגל הזה שלומדת להכיר
לזהות בדברים הקטנים את השינויים בי, בך..
לזהות בין המילים איך לא רק אתה עושה לי טוב, גם אני לך
ועוד לא נגעתי בפחדים מהמציאות
בציפיה הזו שעד לפני מ'ס ימים רק בעטה והדפה, ואט אט תופסת את מקומה
וכעת היא שם, כבר לא מרחיקה גם אם עדיין מלחיצה ומפחידה
ואני כלכך רוצה שזה ישאר ככה
כמו שזה
איך שזה
גם כשנעבור למציאות