בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלאה....

לפני 18 שנים. 16 באפריל 2006 בשעה 18:51

אומר לי דברים קשים
בלי חשבון
ואני מתמרדת
לא הכל מקבלת
אבל עדיין כל משפט שלך הוא כמו פנינים עבורי
כועסת כעס עצום
ומנגד
הכעס הואבתוכי - "מולך" אני כמו דג
עדיין אתה עם האמת שלך
ואני עם שלי
וכל אחד מאיתנו רואה את הדברים מנקודת מבט שונה
לכאורה הכל נחלת העבר
אך לעד זה יהיה חלק ממני
הזכרונות
ההשוואות
הרגעים היפים
הקשים
והסוף שהשאיר בי לא מעט מאותותיו
רק תקווה כבר לא.

לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - את האור הזה שבך הוא לא יכול לכבות
ואת האור הזה יראה יום אחד אדון ייחודי ושווה ביותר :)
כי את שווה! ואל תשכחי את זה.
}{
לפני 18 שנים
ליידי רין​(לא בעסק) - תלמדי את הסימנים,,תקווי לסימנים אחרים,,
תדעי תמיד שרק על עצמך את יכולה לסמוך,,ואם יגיע האחד,,את כבר לא תרגישי שום מכאוב.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י