בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלאה....

לפני 18 שנים. 9 במאי 2006 בשעה 14:36

ריקנות,
ריצה מטורפת עד לתחושה של, נגמר האוויר,
של לא רוצה כלום,
ורוצה הכל,
של להניח לזה,
או להמשיך להאבק למציאת אותה שלווה מיוחלת,
והתחושות שלרגע כלכך ממלאות,
וברגע אחר כלכך זורקות,למקום אפל הרבה יותר,
עייפות מייגעת,
נפשית,
ומשם הדרך קצרה לפיזית,
ולי אין כח להכיל כלכך...הרבה...
עייפות..

הייתי כאן - מגישה לך כתף.
חיבוק חם ממני.
לפני 18 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - אוףףף כל כך מבינה את המקום הזה...את העייפות..
חמודה, עם העייפות שלי... - מחבקת אותך חזק {}
ומבטיחה לך שהשלווה נמצאת ממש מעבר לפינה :)
}{
לפני 18 שנים
ליידי רין​(לא בעסק) - אישה שלי,,,
כפי שנכתב ציטוט בכרטיסי "הריק הוא הכל,,,והכל הוא ריק "
מרוב העומס אין כוחות,,להתרומם ולעיתים גם לקוות,,אך את וודאי יודעת,,שכשזה קורה באמת התחושה האמיתית מעירה לחיים,,מזנקת מתוכך כמו שדה רעבה,,
אז קחי כמה דקות רגיעה,,עוד יגיע הרגע הבא,,המחוייך :}{:
לפני 18 שנים
כמהה לאהבתך - הרוגע נראה כלכך מרוחק
ההמתנה נראית כלכך מתישה
אבל מבטיחה להשתדל ולו רק בגלל תגובתך,והתגובות הכלכך מרוממות שלהלן
תודה לכולכן
אחת אחת
לפני 18 שנים
צ'יטה​(שולט) - זה מצויין זה. זה אומר שהוא לוקח אותך לקצה, ושהוא ראוי.
זה עובר, תראי.
ומייד אחרי זה, זה מרגש זה.
רכבת הרים נשמה, זה מה שזה. וטוב שכך.
}{
לפני 18 שנים
בודק מחנך​(שולט) - :-)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י