לפני 18 שנים. 15 במאי 2006 בשעה 9:51
האדון שלי החליט מתחילים דיאטה!
אז התגובה הראשונה שלי היתה שימחה
שימחה שיש מי שידרבן יתמוך ויפקח
התגובה השניה היא ר-ע-ב
אתמול נאסר עלי לאכול, קיבלתי רשות רק לשתות, ואני לא מתה על שתיה,
החזקתי מעמד כמה שעות טובות, ואז התחלתי לבוא בבקשות,
אדוני היה עסוק בזמן שהרעב הגיע לשיאים, לא קיבלתי תגובה, "פרקתי עול "
ואכלתי מכל הבא ליד...
כמובן שנענשתי, אבל העונש כאין וכאפס מבחינתי מול קולו המאוכזב.
כל כולי זועקת חרטה
מאוכזבת מעצמי קשות
לא בגלל הדיאטה כמו בגלל התחושה שאיכזבתי את האדון שלי שבעצם מחפש את טובתי.
נכון להיום ערה מ-5.00 שתיתי נס בבוקר
ומאז צום מוחלט..
והבטן המקרקרת שלי מדברת בשמי..
מקווה להחזיק מעמד לפחות עד ההוראה הבאה שמתייחסת לדיאטה.
בהצלחה לי (:
ושוב, מבקשת את סליחתך אדון שלי.[b]
