בהזדמנויות שונות אתה מפציע ומנסה לקבוע ואני מסרבת בתוקף
אתה אומנם צעיר וחתיך הורס
אתה דרומי וזה יתרון
העוצמות בך יכולות להוציא מהדעת
אתה לא מכאיב אבל כלכך חזק והחוזק הזה מסעיר אותי מאוד
אני רוצה להסכים להתראות אתך אבל יודעת שישנם חסרונות שעולים על היתרונות ומשתדלת לא להתפתות (מרחוק זה קל)
מה גם שזה זמן לחוץ..ולא פנוי..
אנחנו מתכתבים בוואטצספ..ואני מסבירה שלא יכולה לצאת..ומנגד בא לי לראות אותך
רק לראות!
אתה בתגובה אומר שחייב להרגיש "בשר" ולי ברור הרי שלא תבוא "רק לעשות לי עיניים"
אני כבר לא מגיבה וממשיכה לעבוד {אין לי כוונה לקבוע או להתחמק מהעבודה}
חלפה שעה, ואני כלכך עסוקה בעבודה, לא חושבת על כלום ...ופתאום אני מרגישה שנוגעים לי ביד..הרמתי ראש בפליאה
ואתה מולי!
אלוהים! אני מביטה במבוכה בפאר היצירה הזה, ולא יודעת את נפשי...
הוא מתקדם לשירותים ואני אחריו..איך שנכנסתי הוא מדביק אותי לקיר..והחוזק הזה..החוזק הזה לא משאיר שום סיכוי לסירוב או התחמקות
מפשיל את מכנסיי דוחף אצבעות וחודר אותי מבלי להשתהות...הרטיבות בי מקדמת את הזין שלך
הרמת את ראשי כדי להישיר מבט לראי ממול, להישיר מבט לתשוקה הזאת ..."תראי כמה את יפה"
ואני לא מסוגלת!!!
נדחקת גם לישבני ולא יכולתי להוציא הגה מפאת המיקום, "עזרי לי" אתה מבקש..ואני רק קופאת מהכאב
אט אט הקושי הופך לתענוג ..במהרה אתה מוריד אותי וגומר בפי..
שטפתי פנים, התנקתי ויצאתי...
דפיקות הלב המואצות לא נרגעו עוד דקות...
ראיתי אותך יוצא..הבטתי בך בהפגנתיות ושוב סמסתי לך לשתף בתחושה המסעירה..
לא ציפיתי לזה שעדיין לא נסעת משם..כתבת לי שאתה צריך עוד...והאמת שגם אני הצטרכתי...אבל לא היה מצב לברוח...
כמה שניות של התלבטות...ורגליי נשאו אותי לחניה - אליך שוב.
