לפני 18 שנים. 3 בספטמבר 2006 בשעה 9:51
שוחחנו בבוקר לאחר הנתק של סוף השבוע, שיחה עניינית וקצרצרה
עם ניתוקה התגנב לו הסדק הראשון, החוסר בטחון, השאלה אם זה זה,
אם אני במקום הנכון, אם זה מה שמייחלת לו תקופה ארוכה,קול אחד בתוכי אמר,קישתא שליליות,
קצת סבלנות, וקול אחר בתוכי ענה, הייתי כלכך סבלנית בעבר והסבלנות לא השתלמה בסופו של דבר,האם נכון שוב להמתין?
אולי ההמתנה היא לשווא
אולי משתלמת
לפעמים יש בי כעס על עצמי שלא יכולה לקבל דברים כפשוטם, שבוחנת כל סוג קשר בזכוכית מגדלת שרק גורמים לי להתחיל מנקודת פתיחה בעייתית
אני כלכך יודעת מה אני רוצה אז למה הקושי? אולי בגלל שאני יודעת ונאלצת להתפשר על פחות מזה? ולהמתין..
לפני שאני שפחה אני בן אדם, לאחריו אישה ואחריהם כל השאר...ואני רוצה להרגיש שאני מעניינת הרבה מעבר לכלבה על 4.
