לפני 18 שנים. 8 באוקטובר 2006 בשעה 21:08
מסיבת יום הולדת לאחיין שלי, סיבה מספיק טובה לשבט המורחב להתאגד
מפגש כמעט מלא שמזמן מזמן לא התקיים
בעידודה של אחותי מחליטה הבת שלי להכיר לנו את החבר שלה
הבת האקזוטית שלי, היפיפיה (ואני בכלל לא משוחדת (: ) פרח רענן .
אני מביטה בה, מביטה בו, עלם חמודות, כלכך תמימים, בתחילת הדרך, הבת שלי מול עיניי הופכת אישה קטנה
ליבי גדוש גאווה, הכעסים היומיומיים שהם מנת חלקי ביחסים איתה מתגמדים, המאבקים , המריבות והויכוחים..
אני רואה אותה כלכך רכה, משתדלת, מפרגנת לכולם, אהבתה פורצת החוצה, והיא מנשקת את האחים שלי שהיא מאוד אוהבת, את הוריי, והחיוך שלה כלכך מאיר, סוחף
רוב הזמן ילדה שלי אני כועסת עליך
רוב הזמן לא משלימה עם התנהגותך
גם לך יש כעסים לא פשוטים עליי
אבל תדעי לך גם אם מעולם לא אמרתי לך
אני מאוד אוהבת אותך וגאה בך.
אמא[i]
