זהו
נגמר
יתכן שלא התחיל
כששוחחנו , חשתי חזקה, חשבתי על זריחה שעוד נכונה לי, על התחלה אחרת,
אבל בהמשך היום זה מחלחל טיפין טיפין ומה לעשות שפרידות עושות לי רע..
ולא משנה שזה היה קצר ולא היה מוחלט..
אין לי מושג אם זה אתה או ההכרה ששוב המאמץ לא עלה יפה
ואולי זה שניהם
ולחשוב שביום בהיר אחד עשית בגופי כבתוך שלך וביום מעונן אחר הפכנו זרים
המוח לא קולט את רמת האינטימיות בין שני זרים שנפגשים מעולמות שונים
נחשפים נפשית וגופנית
ובפרידה חוזרים לאותה זרות שהיתה מלכתחילה (ואפילו העובדה שנשארים ידידים אינה יכולה לשנות את התחושה)
המון דברים רציתי לומר בשיחה היום ובסופו של דבר אתה אחזת במושכות
וגם אם היתה לי הזדמנות לומר אותם לא מצאתי טעם
כששמעתי אותך הבנתי שראיית הקשר מצידי ומצידך שונה בתכלית השינוי
ולא מסכימה שזה היה כלכך נורא עד כדי כך שלא ניתן לגישור
אולם לא ניסית להגיע לעמק השווה, לאותו שביל שיוביל אותנו לדרך המלך
לא השתדלת מספיק
ואולי אם את המשאבים שהקדשת להכרויות אחרות היו מופנים אליי בלבד,אולי היית מגלה שכן אפשרי להקדיש ברמה כזו שהיתה מספקת אותי
בכל אופן מאחלת לך המון הצלחה ויד מושטת לידידות.
לפני 18 שנים. 24 באוקטובר 2006 בשעה 16:09