לפני 17 שנים. 10 בדצמבר 2006 בשעה 22:45
נעה ונדה
בין תהום עמוקה לפסגה גבוהה
רגע מאושרת
רגע צונחת
אופטימית ופסימית לסירוגין
מסתובבת כסחרחרה
נזרקת שמוטה
חסרת כוחות
ושוב
אוספת את עצמי
עד המדרון?
העליה?
הבאים..
הלאה....
dahanc(שולט)
-
היי...הצמתים הללו הם מנת חלקנו תמיד !
חומד אני בטוח שתצאי מזה הרבה יותר חזקה
ממה שאת חושבת )( מניסיון נשמה..! מחזיק עבורך אצבעות :)
חומד אני בטוח שתצאי מזה הרבה יותר חזקה
ממה שאת חושבת )( מניסיון נשמה..! מחזיק עבורך אצבעות :)
לפני 17 שנים