הלאה....

במהלך כל סשן מבטיחה לעצמי-
שאליו לא חוזרת
שזו עוד פעם אחרונה כמו כל הפעמים הרבות שהבטחתי את ההבטחה הזו לעצמי
שואלת אותו ואותי מה אני בעצם עושה כאן
למה אני צריכה את זה
מגיעה הביתה מפורקת
לא בטוחה במאום
הקול הפנימי שלי מורה לי
עזבי אותו
לכי
אל תגיבי
אל תחזרי
תתנדפי

אחרי שמסך העשן מתפזר
אני נרגעת
הכל מקבל פרופרציות אחרות
מבינה שכמו תמיד אחזור
שהוא מכיר אותי הכי טוב
שבמשפט אחד שאמר לי גימד את כל התחושות השליליות
בסוף את אומרת תודה