הלאה....

ג'ולי​(לא בעסק) - היכולת שלנו, הנשים להרס עצמי,,,היא אדירה.

אנחנו נתפסות על הווים שלהם. והם יהיו תמיד, בהכרח,

או הקשוחים ביותר ,

ואנחנו עפר לרגליהם.

ואז אנחנו נתחנן על חיינו, ליחס, להערכה, לאכפתיות, לרגש...

או החלשים ביותר.

ואז ישר יכנס האינסטינקט האימהי.

ואנחנו נטפל בהם., נשים את צרכיהם לפני הכל, נדע לפניהם מה הם רוצים וצריכים.

ואז אנחנו נתחנן על חיינו, ליחס, להערכה, לאכפתיות, לרגש...


כך או כך, הם ישאבו מאיתנו את האנרגיה. ישאירו אותנו בלי אף טיפה לעצמינו או לסביבה .

ותמיד, אבל תמיד, לא יהיו מרוצים ומסופקים.


ואנחנו, נשים טפשות...נקנה את ההצגה. ונשתתף בה.

ולא חשוב כמה סטירות נקבל, תמיד נמצא עבורם את התרוץ והסיבה. ותמיד נאמין שאם נתאמץ, עוד קצת...
זה ישתנה.

אצלי, בתום התהליך. אחרי שדרכו עלי מספיק, הרגש מת.

האדם נמחק. לא קיים יותר.

מקווה , בשבילך, שגם אצלך כך.

מגיע לך הרבה יותר.

}{

פוקה​(שולטת){CB} - לא מסכימה עם ג'ולי בנושא הרגש...אני גם מאמינה שזה בלתי אפשרי...רגש זה יצור חמקמק שלא תמיד אפשר לשלוט בו...
יודעת שגם גו'לי לא (-:
ובכל זאת...הדרך שלך נכונה...ככל שתביני יותר, לאט, לאט הרגש יחלחל להיגיון...לרציונל...ואז תגיעי להחלטה הכי נכונה עבורך...

צ'יטה​(שולט) - אויש
חיבוק גדול מקסימה אחת
רק טוב
}{

הייתי כאן - התפכחות לעולם לא מאוחרת
חיבוק ענקי }{