פיניקס

לפני שנה. 4 באוגוסט 2023 בשעה 0:11

אותו מבוי סתום. מגנט של אכזבות, יוצרת האכזבות

וזה אותו מבוי, סתום.

אני כועסת עלייך, כועסת על עצמי. על אותה התאמה, אותה ההודעה«חוזרת.

נמשכת כמו עש לאור, מתרחק ממני כמו מאש.

אני שדה קוצים, בוערת.

שפתיים נושקות לצווארי, שיניים נושכות

מלבה להבה; חם, אנחנו מתפשטים —

אתה מתפשט בתוכי כמו מעגל חשמלי, חמצן בעורקים. סירקולציה של כאב, משאירה אותי בחיים דרך פולסים.

כואב להרפות ממך, כואב לוותר על שהיה יכול להיות. על הרעיון, החיזיון, היאחזות בשיגעון.

הראש שלי טס על 1000, הלב מתפוצץ בתוך בית החזה. אני צוללת ביגון, עד שהמילים שלך נשמעות כמו קולות רקע לסדרה בכיכובי.

אני כוכבת, אני כוכב בשמי הלילה — הופכת סופר נובה; מתפוצצת דרכך.

הכל אצלי בסדר, העיקר שטוב לך.

העיקר שלא תגלה שאני מדממת כל מילה עמומה שמופקת ממך. אני פוקר פייס, לא בוכה, לא עצובה, לא שמחה. פוקר פייס; אלופת העולם בהסתרות.

מתנתקת לאט, לאט... מעצמי.

מביטה עליי מרחוק, זרה בגוף שלי.

הלוואי ולא הייתי אני... לפעמים, הלוואי ולא הייתי.

שורה של הגבוה, סיגריה של אחרי הנפילה —

אני עולה חזרה.

מלאת כוויות, אכזבות; עייפה מאותו מבוי סתום, אותו המוות, כל פעם מחדש; רק כדי להיוולד, וליזרוח כפיניקס העולה מן העפר.

כאוטית​(מתחלפת){נו מה}