ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיוט כאוטי

כמו שם הבלוג
לפני שנה. 2 בספטמבר 2023 בשעה 23:10

כשאני מרגישה יותר מדי דברים סותרים אני מסתגרת בתוך עצמי ומרחיקה את כולם. באופן כללי מנגנון ההגנה שלי הוא הדחקה והרחקה.

כשכמעט הכל מתמוטט סביבי אני תמיד דואגת לתת את הדחיפה שתפיל את כל שובל הדומינו המפגר שמחזיק את החיים שלי בתפקוד מלא.

אני שונאת להרגיש ככה, להרגיש איך הכל מתמוטט סביבי

אני שונאת לדחוק את כולם ממני כשאני מבחינה באיזה סממן אנמי של ריחוק, נמאס לי לקבל טריגר ולאכול כאפה מסובבת שגורמת לי לסגת מהעולם ולסגור אותי הרמטית.

שונאת את מזג האוויר הזה
שונאת כל עונה שהיא לא מינוס 20 מעלות
שונאת את הקיץ, לא אכפת לי אפילו שחם
לא אכפת לי משום דבר לאחרונה
אין לי מקום לחשוב או לנסות להבין
למה יש לי יותר מדי זמן פנוי אבל אין לי זמן בכלל,
בקושי לעצמי יש לי זמן;
ואני לא מצליחה להבין איך למרות זאת יש לי את כל הזמן שבעולם דווקא בשבילך,


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י