סיוט כאוטי

המחשבות שלי כמעט תמיד טמאות
כל קו מחשבה החולף בראשי צבוע בכחול
ארוטיקה ועצב.
אומרים לי שאני תמיד נראית כזאת;
עצובה, וסקסית —
נוטפת סקסאפיל, ודמעות.
אומרים לי שזה מחרמן איך שאני ככה
עצובה, וצמאה —
לוגמים ממני לרוויה, צובעת שפתותיהם כחול.
המחשבות שלי טמאות, הלב שלי נקי, המצעים מבולגנים; ואני מרגישה מלוכלכת, כמעט תמיד — צריכה שיעטפו אותי
בחום, כי אני כחולה
והידיים שלי קרות, והיריכיים חמות כל-כך
ואני רק רוצה שהראש יהיה שקט, רוצה שהמחשבות יעזבו אותי במנוחה
יניחו לי לישון.