אין תחושת חיים יותר חזקה מהתנגדות. הרי התנגדות היא לא סתם כאב ללא תכלית כי אני אתנגד רק לעבר יעד שאני בחרתי או כנגד דבר שמפריע לי בדרך אל היעד שלי.
אני מאמין בשני סוגים של כאב: כאב של הקיום עצמו וכאב שבבחירתי. אין באמת דרך לברוח מכאב כי הבריחה הזאת רק זמנית וגם יש פה תו מחיר שגדל בריבית דריבית. כאב זה הקיום. בפועל בכל רגע הגוף שלנו בכאב פשוט הסף גבוה מכדי שנרגיש אותו, הלב שפועם כל הזמן לא כואב? המעבר של מלחים ומינראלים אל תאים/אל מחזור הדם מהמעי/ אוויר אל מחזור הדם וכו'. ברמה העצבית זה לא עומד בסף הכאב אבל אם נגביר את קצב הלב, נגדיל את ריכוזיות המלחים/מינראלים/חמצן (או גזי אוויר אחרים) נחוש בכאב. כמובן שזה לא רק ברמה הגופנית.
אפשר לבחור בכאב או לתת למציאות לבחור בשבילנו את הכאב.
זה יכול להיות פיזי בתצורה של אימונים זה יכול להיות רגשית באופן שבו אנחנו מקבלים כאב מאנשים שאנחנו אוהבים מבלי להסיב כאב או עקיצות בחזרה. בגרות רגשית אמיתית.
אני רואה את זה גם ברמה המנטלית/שכלית כשאני יוצר Debate עם אנשים שסביבי לא בשביל להיות צודק או לשכנע, רק כדי להגיע אל האמת. אני תמיד מדמיין את הרעיונות שלי כמעיין חפצים שאני מוציא מהכיס ואני מנסה לשנות אותם יחד עם אחרים ולראות מה הכי מדוייק. אחרי הכל הרעיונות שלי הם לא אני ואם יש רעיון יותר מדוייק ואמיתי אני אתחדש ברעיון הזה. אני גם שמח מזה שיש כזה שינוי מחודד בחיים שלי, אולי זה גם עניין של אגו למרות שאני חושב שיש לי אגו או לפחות גאווה.
פחדים וחרדות זה גם מקום שבו יש התנגדות ששווה לתקוף. זה יכול להיות דבר קטן כמו להתחיל עם מישהי ברחוב או דבר גדול כמו להתמודד מול הפחד שלי מקפיצה בגובה (כתבתי על הפחד מגובה בעבר, כבר תכננתי עם חבר וידידה לעשות צניחה בנובמבר אבל כנראה שנדחה את זה קצת בגלל המצב). כמובן שגודל הפחד היא תחושה אינדיבידואלית ואין פה אחד טוב ואחר לא זה פשוט מצב קיים וכיוון לגדילה עצמית מבלי ליחס אל אחרים.
אני בטוח בזה שבשביל לחיות חיים מלאים אנחנו צריכים לחיות כנגד ההתנגדויות הגדולות ביותר שלנו.
רוחנית לפחות **בשבילי מדובר בתפוסי פעולה או טראומות שלוכדות אותנו ב'תדר' נמוך ולא 'מוצלח' בראייתנו כך שאנחנו חוזרים על אותם הטעויות או שמתחמקים מבעיות מסוג מסויים עד שהדבר הופך לפיל בחנות חרסינה.
ההפך מההתנגדות זו כמובן האבן שמתגלגלת מההר אל העמק. יש רגעים שזה מתאים כמו סטלה על ספה בבית עם חברים או טיול ספונטני אבל אסור שזה יבוא על חשבון ההתנגדות. ההתנגדות היא אישית ככה שכל אחד יודע טוב טוב מתי זה הזמן להתנגדות ומתי זה הזמן לנוח ואנחנו לא יכולים לשקר על עצמנו לא משנה כמה ננסה, זה רק יגדיל את ריבית הכאב.
ההתנגדות היא אקטיבית, חזקה, ישרה, אמיתית, מדוייקת.
** עכשיו קלטתי כמה יפה המילה בשבילי - בשביל שלי