לפני שנה. 17 באוגוסט 2023 בשעה 14:34
אני לא בטוח מתי בדיוק זה התחיל. זה לא קרה בפתאומיות, זה התחיל במבט פה, ליטוף שם. בהתחלה הייתי מבולבל, היא רוצה, היא לא רוצה, זה בטעות, זה בכוונה?
עכשיו שאני כורע בפנייה על הרצפה, במשרד הענק אחרי שעות העבודה, עם הראש מורכן מטה עד שהיא תגיד אחרת- אני בטוח שהיא רוצה ושהכל היה בכוונת תחילה.
בפעם הראשונה שראיתי את היילי עברה בי המחשבה "אישה חזקה", כזאת שלא מתעסקים איתה. כזאת שתקרע אותך לגזרים אם תיפול על הצד הלא טוב שלה, אם תעיר הערה לא במקום, אם תעז לגעת, אם בכלל תעז להסתכל. אז סימנתי עליה איקס אי שם במוחי וקיטלגתי "יחסי עבודה בלבד". אבל להיילי היו תכניות אחרות בראשה.
בהתחלה לא שמתי לב למבטים, הייתי עסוק בלשרוד במקום החדש, בלהכיר את האנשים, להבין מי נגד מי, על מי אפשר לסמוך וליד מי כדאי לשתוק. לא שמתי לב לנגיעות העדינות בכתף כשניגשה אלי, לתנועות הפרובוקטיביות כשהיא כל כך קרובה, גוף לגוף. לתנועות העדינות, השפשופים הקלים.
רק כשנשארנו לבד לעבוד שעות נוספות על פרויקט והיא ציוותה עלי לרדת על הברכיים ולהרכין את הראש- נפל האסימון. אה, אז אני לא מדמיין.
נעלי העקב שלה רק במרחק סנטימטרים ספורים ממני, נעולות על כפות רגליים שהייתי רוצה לחקור. הגרביון השחור והמבריק שלה מבליט את הרגליים המעוצבות. החצאית השחורה כאילו נתפרה לפי מידות התחת העגול שלה. החולצה הלבנה שכרגע שני כפתורים נוספים נפתחו בה ונתנו הצצה נדירה לחזה שופע. הצוואר, הסנטר, השפתיים האדומות, האף, העיניים. מבטינו הצטלבו.
"איך אתה מעז להרים את הראש" היא סיננה לעברי. השוט, שעד אותו רגע לא ידעתי על קיומו, הוטח בכתף שלי בחוזקה. רטט של כאב והנאה שלא ידעתי שיכולים להתקיים יחד עברו בי. הרכנתי חזרה את הראש תוך כדי שאני שוקל האם אני באמת רוצה להיות כנוע כל כך.
היא העבירה את השוט מהכתף, דרך החזה והצוואר עד שהגיעה לפה. בדרך כלל אני רגיל שהצד השני מקבל משהו בפה, זאת הייתה חוויה חדשה כשהשוט פילס את דרכו לתוך הפה שלי. הוא לא נשאר לבקר לזמן רב ועבר הלאה בדרכו, עד שהגיעה המכה השנייה, הפעם בגב. עוד פעם הרטט הזה- כאב והנאה. ועוד מכה, על החזה. כאב והנאה. ועוד מכה ועוד מכה.
כשהתרצתה הושיטה לעברי את רגלה, דרכה על הירך שלי ואמרה "תנשק". לא הייתי צריך יותר מזה, אז הושטתי במיידי את הידיים לתפוס את רגלה לנישוק טוב יותר.
"בלי ידיים" הטיחה לעברי ישר, החזרתי את היידים למקומן על הירכיים שלי. זה היה קשה, להחזיק את עצמי כל כך הרבה זמן בלי לגעת. נישקתי את רגליה בעדינות, מלמטה למעלה, כשהגעתי לירך- כבר רציתי לקרוע את הגרביון אבל חששתי מתגובתה. נעצרתי בירך, עוד נשיקה ועוד נשיקה. האם מותר לי להמשיך ולעלות? העזתי והמשכתי הלאה. השפתיים הגיעו לאזור המיוחל והיא לא הראתה התנגדות. אך עשיתי טעות נוספת והרמתי מבט, "אתה לא לומד" היא סיננה. היא תפסה בשערות ראשי בחוזקה ודחפה את ראשי לתוך הכוס שלה, מה לא הייתי נותן כדי שהתחתונים שלה לא יפריעו לי בעבודתי.
ניסיתי כמיטב יכולתי אבל יש גבול למה שאני מסוגל לעשות בלי ידיים ועם לבוש. אז נשבר לי.
הידיים נשלחו מעלה ובשבריר שנייה הגרביון נקרע בנקודה אסטרטגית. אני חושב שהיא הייתה המומה, עוד לא הספיקה לחשוב על תגובה והאצבעות כבר פילסו את דרכן אל תחתוניה, מסיתים אותם ומגלים שפתיים מסוג אחר, נחשק יותר. לשון, אצבע, מציצה- עכשיו היא שוב תפסה בראשי אך לא הצליחה לאחוז בו בחוזקה. כשהיא הייתה על הגבול- עצרתי. היא סוף סוף הצליחה להישיר מבט לעברי שאמר הכל.
קמתי והתרוממתי מעליה, איך התהפכו התפקידים. הצמדתי אותה אלי שתרגיש מה עוללה לי. היא החלה לגעת בו מעל למכנס, אבל אני כבר מזמן לא הייתי בשלב הזה. אז פתחתי את הרוכסן ושלפתי אותו החוצה, הוא עמד זקור עבורה.
"תרטיבי" אמרתי, אני חושב שזאת המילה הראשונה שיצאה מפי מאז שכל זה התחיל. התפללתי שהקול לא יישבר ולא אביך את עצמי. היא הסתכלה רגע, עדיין קצת המומה, הרכינה את ראשה לעברו והכניסה אותו לפיה. לאט לאט תוך כדי שהיא לא יוצרת קשר עין. ילדה טובה.
כשהוא היה מספיק רטוב, הצמדתי אותה לקיר, העליתי את החצאית והתחת העגול שלה נגלה בפני. אם לא הייתי כל כך חרמן, הייתי מקדיש גם לו זמן אבל כבר הייתי חייב להיות בתוכה. אז פיסקתי את רגליה וקרעתי את הגרביון עוד קצת, כך שלא יפריע. הסתה של התחתון ואני בפנים. עם כל חדירה היא משמיעה גניחה. הקולות שלנו מתערבבים יחד בזמן שאני מזיין אותה צמודה לקיר במשרד. מחר יעברו כאן אינספור אנשים ולא יעלו על דעתם…
כשאני על הקצה, אני יוצא ממנה, מסובב אותה עם פניה אלי וגומר עליה. על החולצה, על החצאית… אני חושב שזה משפיל אותה, לפי המבט שלה בעיניים.
"איך תחזרי ככה הביתה? לבעלך?" אני לוחש באוזנה.
אני יורד שוב על ברכי כיוון שהגברת עדיין לא מסופקת. לשון, אצבע, מציצה- עד שגם היא גומרת.
אני נשאר לשבת על ברכי, עם ראש מורכן. היא מסדרת את עצמה, עד כמה שהיא יכולה, מנגבת את הזרע שלי מבגדיה, אוספת את עצמה.
"תסדר פה" היא אומרת בזמן שהיא זורקת את הטישו עלי.
אני מרים את הראש רק כשהיא יוצאת מהמשרד ומתחיל לסדר, להעלים ראיות.
"אז… קיבלת אילוף למתחילים אתמול?" שאל אותי אחד שהגיע כמה חודשים לפני,
"אילוף למתחילים?" שאלתי אותו בתמימות,
"נו אתה יודע, מהיילי…" הוא הסתכל עלי במבט משועשע "אני חושב שאין אף גבר במשרד שלא עבר אילוף אצלה, אם אתה מבין למה אני מתכוון…" הוסיף והסתכל על העובדים במשרד.
הייתי מעט מבולבל וחיפשתי במבטי את היילי. כשהיא עברה במסדרון כמעט כל המבטים עקבו אחריה, בצמאון, כמיהה, תשוקה אליה.
שיט.
לאן נכנסתי.
