על קצה ה...

כשהייתי כותבת בישראבלוג,

תארתי את עצמי כ- "ילדה, מוזרה, לא מיוחדת במיוחד".

הפסיכולוגית כבר אמרה לי כמה פעמים שאני מורידה את עצמי, מקטינה את המשמעות שלי בעולם. 

גם כשאני מצליחה בעבודה, אני נוטה לא לקחת קרדיט או לא לייחס איזו משמעות של "וואו" למה שאני עושה.

אני שונאת כשמסתכלים עלי

אבל אוהבת כשרואים אותי.

אני שקופה עבור הרוב

ומנצנצת עבור מעטים.

אני לא מצליחה לשים את האצבע על מה לא בסדר איתי.

אולי אבחון רשמי יפתור את החידה.

מפחיד.

יושי.