על קצה ה...

עשיתי רק שבועיים.

מילואים.

יכולתי יותר.

אבל קרה מה שקרה והרגישו שהיו צריכים לשחרר אותי.

אז לקחתי את ההזדמנות וברחתי.

חזרתי לטיפול הפסיכולוגי.

יש תחושה של שינוי לטובה, 

אבל אני עדיין מרגישה שאני לא מרגישה.

קשה לתאר את זה,

אני חיה,

מקדמת דברים,

אבל אין לי משמעות? 

אז עוד יום עבר... 

גם כשהיינו בחול.

בארץ האהובה עלי, 

כאילו לא הייתי שם לגמרי... 

שם אבל לא נוכחת. 

מעח, אין לי כוח.

יושי.