על קצה ה...

יש לי פטיש ארוך שנים לאהבה- שנאה.

לא יודעת לומר בדיוק מתי זה התחיל, 

אולי כשצפיתי ב

או שזה המסר הכללי שקיבלתי מסדרות אנימה למינהן.

אבל זה חייב להיות עם רגש עצמתי, מכלה, כואב.

זה חייב להיות אובססיבי.

האודיו בוק שאני מאזינה לו בימים האחרונים הזכיר לי כמה אהבה- שנאה עושה לי את זה. פתאום אני מקשיבה לכל מילה, פתאום אני מצליחה להאזין שעות על גבי שעות ולא רוצה להפסיק לשמוע. 

אבל קשה לי לדמיין סיטואציה כזאת הופכת למציאות.

אז בינתיים אני אאזין, אצפה ואכתוב.

ואפנטז.

יושי.