אמרת שאתה רוצה לפנק ושאתה מוכן להגיע לכל מקום בשבילי. אז אמרתי לך לבוא. תחנה בחניון מאחורי הבית, תכבה אורות ותחכה. אתה מגיע ומחכה. אני צופה בך מהחלון ונותנת לך לחכות עוד קצת, תתייבש.
אני דופקת על החלון ונכנסת לרכב. שנינו קצת מובכים, בכל זאת, זאת רק הפגישה השנייה.
אני מחכה שהאור באוטו יכבה ורק אז אומרת לך "מבט קדימה, אסור לך להסתכל עלי" ואתה מציית ישר כי אחרת אלך וסתם הגעת עד הלום.
אין לי צעצועים זמינים כמו נוצות או שוט אז נצטרך להסתפק באצבעות, בנשימות, במילים. בהתחלה רק האצבעות, נוגעות, דוקרות, בודקות את גופך. לאט לאט אני מתקרבת עם גופי, ואתה מת להסתכל כי זה טבעי להסתכל על גוף שמתקרב לעברך. אבל אסור לך.
ועכשיו אני מספיק קרובה כדי שתרגיש את הנשימות שלי על פניך, מעניין אם זה מדגדג לך.
אני שואלת אותך כל מיני שאלות עכשיו, כמו העדפות, גבולות. אולי מספרת לך מה עשיתי מוקדם יותר הערב ואולי לא. מדי פעם איזו אצבע דוקרת את מותניך, בוחנת רגישויות, אבל לך אסור לזוז, אסור להסתכל.
מעניין כמה זמן זה יימשך ולאן זה יוביל.
בינתיים אני רק מפנטזת.
יושי.
