שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על קצה ה...

נתמודד עם זה כשנגיע לזה...
לפני 10 חודשים. 4 בינואר 2024 בשעה 16:44

נו למה, למה?

זה מייגע, זה מתיש, זה מדאיג, זה מכאיב. 

נמאס לי לנסות. אני רוצה שזה כבר יקרה.

בלי חישובים, בלי דאגות.

רוצה לשתות אלכוהול וקפה בנחת בלי לפחד.

אז יאללה,

למה זה חייב להיות כל כך קשה?

אמרתי או לא אמרתי? 

אני דפוקה.

הגוף שלי דפוק. 

הגוף שלי דפוק.

תמיד ידעתי.

העיקר זה תמיד "הכל בסדר איתך" ו-"את בריאה".

זיבי.

זיבי.

 

אני רוצה חופשה.

יושי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י