השיר מתנגן ברקע.
אתה נכנס לאוטו שלי, לדומיין שלי. אין לך שליטה כאן.
אני יודעת שחשבת שאני חמודה, מתוקה, עדינה. אז הסטירה הראשונה תופסת אותך לא מוכן. מה חשבת לעצמך?
אני כל כך כועסת שהפילטר נשחק לו לגמרי, אין רחמים. אני תופסת אותך בסוודר ועולה עליך עם הברך, מפעילה את המשקל. לא ציפית הא? היית בטוח שאני כל כך ביישנית שנשב במשך שעתיים באוטו ולא נוציא הגה, אולי נצחק קצת בלי קשר עין בכלל. אבל לא, כשאני מעליך אני תופסת אותך בפנים ומוחצת. אני מוכנה לרצוח אותך כאן ועכשיו. הסדיזם משתלט.
אתה יודע שיש לי בעיה עם נוזלים, אז אתה מופתע כשאתה חוטף יריקה בפנים. הלשון שלך מנקה את הרוק משפתיך. אני רואה בעיניך שנדלקת. אתה מרגיש מושפל? או שעדיין לא?
אני חייבת להוציא את כל הזעם החוצה אז מגיעה הנשיכה הראשונה, בצוואר. אני בטוחה שאתה נלחם בעצמך עכשיו- הגוף רוצה להעיף אותי ממך אבל הנשלטות שלך מחייבת אותך להמשיך לשבת.
משהו בי נרגע פתאום...
אני פותחת את הדלת ובועטת אותך החוצה.
הספיק לי, תודה.
