מחשבות רטובות בתקופת מילואים

אהה עוד סבב אחד של מילואים. זה נראה כאילו בניתי אישיות חדשה שאני יכול לשמור אותה בצד ולהוציא אותה לסיבובים מידי פעם. הלוואי הייתה לי מישהי כדי לשים אותה בצד שתחכי לי ככה בצד עד שאני אחזור. או לחזור ושאני אחכה לה בתוך כלוב כל הימים שנותנים לי להנות הביתה. כי גם ככה הייתי נהנה בכלוב. נראה לי, אולי כבר בא לי עוד.
בסדר זה כיף לחשוב, אבל בסוף גם זה וגם זה לא יקרה. המחשבות כן קוראים חברים. אומרים מחשבות קוראים או מחשבות קוראות?.
בקיצור איך זה שלפני 4 ימים היא גמרה לי בפה פעמיים והיום אני על ציוד? עברתי מהריח הנדיר של הרטיבות שלה לריח המגעיל של חיילים שלא מתקלחים. אני חייב להיות מרוכז אבל כל שניה אני חושב על לחזור ולששות עוד פעם מה המים המתוקים שלה, כי מתחת לשמש חם לי, וכל חייל חייב לשתות מים בפקודה. זה ידוע. בטח אתם גם מכירים את זה.
אם את קוראית אותי עכשיו, היי נותנת לי מים מעצמך לשתות? היית שותה איתי ביחד? היית צוחקת עליי ורק שותה את לבד?
מהשהו בטוח, יש לי עוד זמן עד הרגע הזה. יש לי עוד להיות צמא.
בנתיים אני יכול לקרוא אותכם.בסופו של דבר, אני כאן גם בשבילכם.
(L)