מגלומאניה

ילדה עם ראש תנין

חלמתי על ילדה ירוקה עם ראש של תנין, שנולדה להורים עניים ומסכנים אך אוהבים. הילדה הייתה תמיד משתוקקת לאהבה ולמגע, וכן, גם ילדה חרמנית היא הייתה. אבל היה לה ראש של תנין. ההורים שלה אהבו אותה כמו שהיא, אבל האהבה שלהם לא הייתה שווה הרבה כי הם היו ממש חסרי אונים וחסרי כל, ואף פעם לא יכלו להגן עליה מפגעי העולם או לתת לה את מה שהייתה זקוקה לו. הילדה הדרדרה לזנות, בגלל הצורך באהבה, מגע ומין, למרות שתמיד עשתה זאת מתחושה של ניתוק וחוסר סיפוק. לבסוף עזבה את ההורים המסכנים והחיים האומללים שחיה כדי לנסוע למקום אחר ולהיות ילדה-תנין-זונה, בלי תקווה לעתיד טוב יותר.


בני סלע בספינה ליוון

חלמתי בלילה שאני נוסעת ליוון בספינה קטנה עם ההורים שלי ועם אחותי. אחותי גדולה ממני בעשור, נשואה באושר עם בת קטנה וחיה בחו"ל. אני אוהבת אותה מאד ויש בינינו יחסים מעולים, תמיד היוותה מודל בשבילי למרות שאנחנו מאד שונות.
אני שמחה שאני נוסעת דווקא עם בני המשפחה האלה, יש לי גם אח קטן חייל אבל הוא לא בחלום משום מה. אני חושבת שיש בזה הקלה מסוימת בשבילי, כי איתו יותר קשה לי, למרות שאני מאד אוהבת אותו אנחנו תמיד נוטים לריב. ככה זה אחים שיותר קרובים בגיל.
הנסיעה ליוון צריכה לארוך חצי שעה, ואני מתפלאת על זה, כי אני יודעת שיוון יותר רחוקה, וכשאנחנו עולים על הספינה הקטנה, שהיא בגודל של יאכטה בינונית בערך (אין לי שום קשר לספנות, יאכטות או הפלגות בחיים, מן הראוי לציין) אני ממש סקפטית שזה הכלי הנכון להגיע לשם בעזרתו. בספינה אני הולכת לישון בחדר עם אחותי במיטה, ואנחנו הולכות לישון צהריים כשאנחנו מחזיקות ידיים. אני מתעוררת כשאני מלטפת לה את היד ומגלה ששוכב מולי גבר עם שערות שחורות, שהוא כנראה בני סלע. אני חושבת שהוא סימם אותי או משהו כי אני לא יכולה לזוז או לדבר והוא מסתכל עליי במבט מוזר כזה, שיש בו מעין שביעות רצון וקור, משהו מאד רגוע אבל מאיים, ואני מחכה שיקרה משהו נורא אבל הוא רק שוכב לידי ומלטף לי את היד עם אצבע אחת. האימה הזאת נגמרת בלי שקורה כלום ואנחנו מגיעים בסוף ליוון, אחרי פרק זמן שאמור להיות חצי שעה למרות שנדמה לי שהוא היה הרבה יותר.
כשאנחנו כבר רואים את החוף הרבה אנשים קופצים למים, ואני ביניהם ומתחילים ללכת במים לחוף, ושם אני רואה גדי שטובע במים ואני מנסה ללכת להציל אותו אבל מישהו עוצר אותי, ואומר לי לא לגעת בו כי זה המנהג ביוון, לשים במים גדיים בזמן השפל כדי שיוכלו לדעת מתי מגיעה הגאות לפי הזמן שהגדי מתחיל לטבוע. אני רוצה להציל את הגדי וכל הרעיון נראה לי כל כך אכזרי אבל זה המנהג של המקום ואני לא רוצה להכעיס את המקומיים, שיש להם כל מיני אמונות טפלות שקשורות בנושא.
המקום שאנחנו צריכים להשאר בו ביוון הוא מכוער, כמו עיירת פיתוח שוממת, וגם קודר, ומשכנים אותנו במרתף של מלון שגם הוא נראה בכלל כמו בטן של אונייה, ולאף אחד לא נראה שזה מפריע, אבל לי כבר ברור שאני לא אוהבת את המקום הזה ושמשהו לא בסדר בו.

הצעות למחשבה על יוון:

אני לומדת עכשיו אפלטון ואריסטו ובהקשר הזה קוראת גם על ההיסטוריה של יוון העתיקה. הקשר נוסף שיכול להיות, זה שחבר שלי רוצה שניסע ליוון לחופשה, הוא מאד אוהב את יוון והיה שם כמה פעמים ואני אף פעם לא הייתי שם עוד. אני לא כל כך רוצה לנסוע כי אני לא עובדת באופן רציף כבר תקופה ואין לי כסף לזה.