בועות באויר

ואפילו היום בערב SMS. הזדיינתי איתו ביום רביעי בלילה ומאז אני מקבלת כל יום הודעות. משכתי את כל הסופ"ש בלדחות אותו ובסוף באתי בשבת בערב שוב. די, הייתי חרמנית, והוא דווקא סקס טוב. וניסיתי אפילו להרחיק אותו אתמול. נשארתי לישון, וסיפרתי לו בבוקר שחלמתי עליו. באמת חלמתי עליו.
אמרתי לעצמי, זהו, עכשיו אין מצב שהוא מתקשר יותר, זה תמיד מבריח אותם.
והיום בערב שוב SMS. הוא רוצה לראות אותי.
תגידו לי מה נסגר? אתם לא אמורים להיות אדישים, קרי רוח, שחצנים וקשים להשגה?
במיוחד הוא. הוא עובד כברמן ובנות זורקות את עצמן עליו, כי הוא חתיך, גבוה ומסוקס. ואני בטוחה שגם בנות ברמה, ולא רק טיפשות.
אז מה הוא רוצה ממני ולמה הוא לא יכול פשוט להנות ממני ולשחרר.
אני צריכה לעשות לו את התרגיל של ההיא מהסרט המטופש הזה עם הבת של גולדי הון ומתיו מקונהי, שהיא מנסה להתעלל בו בכוונה בשביל שיזרוק אותה. אבל אני לא מסוגלת, פשוט באמת לא משנה לי וקצת קשה לי להסתיר את זה.
חברה שלי אמרה שזה מעין איזון כזה שתמיד נוצר בקשר בין שני אנשים. אחד אדיש ומסויג, אז השני ינסה יותר.
אבל זה עדיין מוזר. בכלל לא חשבתי שהוא יתקשר אליי אחרי הערב הראשון. באתי, ראיתי אותו, התחרמנתי איתו בצד, ואז אליו הבייתה. בלי שהכרנו קודם. כן, היה סקס טוב. כן, הוא התלהב ממני. אבל הוא נראה לי גם כזה קצת מתלהב באופן כללי. מת על עצמו, קצת שחצן, חרמן בצורה גלויה ואף בוטה וקצת קינקי בסקס. ולא שיא האינטליגנציה. אתמול שהייתי אצלו, נשארתי כל הערב ויצא לנו גם לדבר. הוא לא טיפש, אבל הוא קצת חי בסרט, במיוחד נראה לי בתקופה הזאת של החיים שלו. הסקס נורא מרכזי בחיים שלו, לזיין כמה שיותר וכמה שיותר נועז והרפקתני. אחלה מגניב, אני הכי יכולה להבין את זה, גם אני בתקופה כזאת. אבל הכל אצלו במעין תחרותיות "נושאת פרסים" כזאת. יצא לו להגיד בעקיפין שהוא מחזיק מעצמו "מוכשר במיטה" תוך כדי שהוא התחיל לספר לי על זיונים אחרים שלו. ממש לא הייתה לי בעיה שידבר על זיונים אחרים שלו, דווקא עיניין אותי. אבל חשבתי לעצמי תוך כדי שהוא דיבר, איפה הענווה. לא היססתי לייבש אותו קצת, זה די דורש, והערתי לו על כמה דברים שאני חושבת שהוא יכול לשפר בסקס. כן, אתה אחלה סקס, יש לך את הטאצ' בבסיס, אבל בסקס תמיד יש מה ללמוד. זה לא ריצת מאה מטר, אתה נמצא מול בן אדם אחר, שיש לו מטענים והעדפות משלו. סקס טוב באמת זה כשיודעים להיות קשובים לצרכים ולתחושות של הבן אדם ממול, שטיפה מתרככים ומשחררים. עכשיו זה לא שיש לי איזה ציפיות ממישהו שהזדיינתי איתו פעם פעמיים ושאין לי טיפה רגש אליו שיהיה הסקס של חיי. אבל תסתום קצת את הפה שלך, מה אתה מתלהב. אז יש כימיה מגניבה בסקס בינינו. ביג דיל. הוא אמר משהו כמו, "הסקס איתך (בפעם הראשונה) היה כאילו אנחנו עושים סקס כבר תקופה". אני חשבתי לעצמי, וואו, מה כזה מיוחד בזה, למה לא. שנינו מחורמנים אחד על השני, ולשנינו יש העדפות יחסית דומות בסקס. ובעיקר לי התאים מאד מישהו כזה בדיוק, שיהיה מתלהב ותשוקתי מאד שיזיין אותי חזק בלי שום דבר מתייפייף מסביב. לא גמרתי, וגם עם זה היה לי נוח. התאים לי להיות מזוינת בטירוף וללכת הבייתה. הרבה פעמים בסקס כל העיסוק באורגזמה שלי מרגיז אותי. אם חשוב לי לגמור, אני אגרום לך שתגרום לי לגמור. אני לא אוהבת לגמור בתור פרס בשביל מישהו אחר, אבל היום אני כבר מרגישה שאני חייבת לפעמים, כאילו גם זה לא יצדיק לעצמי את זה שאני עושה סקס. אבל בתכל'ס סקס יכול להיות מספק בצורה מצוינת גם בלי אורגזמה (לפחות לא בכל זיון). דיברתי לא מזמן עם ידיד הומו שלי והוא אמר לי אותו דבר. אני חושבת שזה הכל בראש, כל העניין של ההנאה בסקס, ושל הסיפוק המיני. האורגזמה היא מין פסגה כזאת של עונג שמאד מרככת וממיסה. אבל היא לא שייכת לכל מה שקורה מסביבה. אבל אני חושבת שנהיה גם זילות שלה. היא יכולה להיות דרך להגיע לקרבה חזקה יותר בין בני זוג ולמסמוס של הגבולות ביניהם. ובמקום זה היא הפכה לסחר-מכר.
ואני עדיין מכל מה שכתבתי לא מצליחה להבין, מה לעזאזל הוא כל-כך מתלהב ממני ולמה שהוא ירצה לראות אותי כל יום. זה מאד מחשיד אותי, וגם במיוחד זה מעצבן אותי כי זה לא מתאים לי בכלל. אני עכשיו יצאתי מקשר ארוך מאד, ושנינו יודעים את זה, אז שחרר. אז מה אם היה לנו כיף. היום היה כיף, מי יודע מה יהיה מחר. גם הוא יצא מקשר של שנה ומשהו ואמר שנמאס לו שהוא כל החיים במערכות יחסים. אז הנה, תראה בדיוק למה זה קורה לך. הוא מדבר איתי על כל הבנות האלה שלו, אקסיות, ובנות שהוא מזיין, וזאת הנורא יפה, וזאת שדווקא לא כיף לו איתה בסקס ויש לה כוס מוזר אבל היא ממש מקסימה וזה שדווקא קרה לו הרבה שבנות רצו ממנו רק סקס לאחרונה ושזה דווקא מגניב. אז למה פתאום זה לא טוב?
ופתאום הוא גורם לי לחשוב על איך אני נראית מבחוץ. אולי אני הגרסה הגברית של היצור הזה. אולי גם אני יוצאת שחצנית ומתלהבת עכשיו כשיצאתי לרווקות. אולי גם אני לוקחת את זה למקום של תחרות נושאת פרסים של השגת חתיכים והתנסות בכמה שיותר דברים חדשים ומוזרים. אני כל כך חסומה רגשית, אני פשוט לא מרגישה כלום. לא פחד, לא עצב, לא אהבה, לא שנאה. אדישות. יוצא לי לפעמים להרגיש כעס, מלנכוליה, במיוחד בזמנים הרגישים האלה של שישי-שבת בסופ"ש בשעת בין-ערביים. אני חושבת על האקס שלי ועל מה הוא עושה עכשיו ונהיה לי חור כזה בפנים. אבל לא עולות בי דמעות וגם לא צורך לחזור. עולה בי צורך להמשיך הלאה ולהיות לבד עם עצמי. לי נורא טוב ובריא עם האדישות הזאת. אבל אני קצת דואגת ממה שהיא עשויה לגרום לאנשים סביבי. אבל קיבלתי כבר החלטה, אני לא מקריבה יותר ולא מרגישה אשמה בשביל המקומות האלה שאני צריכה לבחור בין האינטרסים והרצונות שלי לאלה של אדם אחר. אני גמרתי עם ההרגל הזה לשמור ולהגן על כולם חוץ מעל עצמי.