מלנכוליה, תקווה, גבות לא מרוטות, רגליים לא מגולחות, שדיים נפולים.
אולי זאת הקונטרה שאני מקבלת על זה שאני זוקפת את הגב שלי.
אני מרגישה שום דבר, וזה מרגיש לי נהדר. אני רוצה להשאר ברגע הזה.
זאת עצבות קהה, זאת תקוה נבובה, זאת קבלה בהכנעה.
and now for some facts of life:
עובדת חיים מס' 1:
תמיד אנשים אחרים ייראו מאושרים
במיוחד בתמונות בפייסבוק.
עובדת חיים מס' 2:
אני לא מספיק נשארת ערה עד מאוחר כשאני לא שיכורה או מסטולה
ויש בזה קסם רב, אלו שעות יצירתיות ויפות.
עובדת חיים מס' 3:
יש דברים שאתה לא יכול להרגיש אלא כשאתה לבד. באמת לבד.
עובדת חיים מס' 4:
זה נורא מרגיז לפעמים שבעברית הכל בזכר ונקבה. אני אוהבת את העמימות של היוניסקס.
English rules.
עובדת חיים מס' 5:
תמיד יהיו אנשים מסורתיים ומיושנים, והם תמיד יחשבו משום מה שזה עושה אותם יותר חכמים (לא ברור על סמך מה).
עובדת חיים מס' 6:
חופשי זה לגמרי לבד.
לפני 13 שנים. 1 באוגוסט 2010 בשעה 22:31
