הוא מזיין לי את הגרון ואני נוזלית
אני לא בטוחה לאן הוא מגיע, רק יודעת שזה עמוק, הכי עמוק שיש לי, עמוק מעבר ללרצות להקיא, עמוק שמוציא קולות של איבר שנשבר.
ואני נוזלית.
הוא מאבטח את העורף שלי עם כף היד שלו, נועל אותי במקום שבו הוא רוצה שאני אהיה. הגוף שלי מתחמם מתחת לאצבעות שלו, הלחיים סמוקות, הלב פועם בחזה.
נוזלית.
אני מנסה להשתחרר מהאחיזה שלו מדי פעם. נעה ימינה ושמאלה בכוונה מלאה לגרום לו להדק את האצבעות של היד החופשית על השיער שלי, להיכנס בכח יותר עמוק, עד שאני מפסיקה את המאבק הקטן ומשחררת לגמרי. הלחי שלי מונחת על המפשעה שלו, הפה פעור לחלוטין.
נוזלית.
כשהוא מוצא את הנקודה הזאת, את הדרך עמוק לתוכי, הוא מתחיל לזיין את הגרון שלי חזק.
אני לרשותו. המוח מפסיק להרעיש, משנה מצב צבירה ונוזל מתוכי החוצה, רטוב כמו הרוק שמרטיב את הזין שלו, כמו הכוס שפועם מאחורי חוטיני ספוג לחלוטין, כמו העור הלוהט בין האצבעות שלו לעור שלי.
נוזלית.
הוא לא אומר לי לפני שהוא גומר. אני יודעת שזה הולך לקרות כשהוא מזיין חזק יותר ויותר. לרגע אני מצליחה להגניב מחשבה ולתהות אם הוא ימשיך לזיין את הפה שלי גם אם אקיא ואפסיק לנשום. עם המחשבה הזאת הוא גומר לגרון שלי, ועם הזרם החזק של הזרע שלו היא נעלמת כלא היתה, מפנה מקום למשימה אחת בלבד - לבלוע הכל כמו ילדה טובה. להצליח לפתוח הכי עמוק שאפשר, רק לעוד רגע.
אחרי שאני בולעת הכל, מניחה עליו ראש ומקשיבה לפעימות הלב שלו נרגעות, אני מגניבה אצבע בין הרגליים שלי, רק כדי לוודא, נדהמת בכל פעם מחדש מההשפעה שיש לו על הגוף שלי.
אני נוזלית.