הרגע הזה שאת באמצע ישיבה משעממת, כמו הפקק הקבוע באזור גני ילדים, ואמרת כבר את שלך ובגדול באמת שזה היה יכול להיות אימייל אז המוח מפליג...
הנה למשל הקולגה מעבר לשולחן. מתוקתקת, מאופרת, מגוהצת ומוקפדת. ארוחת צהריים שלה מגיעה בקופסאות קטנות ששומורות על טריות, קלוריות מדודות ושילובי טעמים שאמורים להסוות את העובדה שהיא כל הזמן רעבה. נשים כמוה מתפרקות נהדר אחרי ששמים להן כיסוי עיניים. פתאום הליכתה מענטזת, שפתיה פעורות ומוכנות למצוץ וללקק כל מה שיתקרב אליהן וספירת הקלוריות הולכת לעזאזל עם כל הזרע שכבר הספיקה לבלוע. נשים כמוה מנסות להחניק צעקות וגניחות ואז מתפרצות ביללת תן וצריכות אפטרקייר ארוך של אמבטיה מפנקת והרבה מילים טובות.
או ניקח לדוגמה את עמיתה לצוות. הוא מביט בעניין רב יותר בגברים מאשר בנשים, בוחן אותם, ממקום ישיבתי אני רואה שמתמקד בשפתיים וכפות ידיים. מבחוץ נראה כמו הייטקיסט ממוצע, בקיא ברזי הפוליטיקלי קורקט, מנומס על גבול המגוחך, מאפשר לכולם לדבר לפני שפותח פה ולוקח על עצמו משימות שאף אחד אחר לא רוצה. גברים כמוהו מחליפים למכנס עור ורתמת חזה בחדר הלבשה של המועדון ושמים מסיכה שמכסה את החלק העליון של הפנים. בהמשך הערב ניתן למצוא אותו במעמקי המבוך מפרק טווינק מיניאטורי וקורה לו בשמות חיבה עד ששניהם מגיעים לאורגזמה, אז הוא עוזב להתקלח ולחזור לא-ה הגינרי שלו. עד הפעם הבאה.
יש את המנהלת שלי, אישה אסרטיבית, אטרקטיבית, ושאר ה"טיביות" בהן מקובל לתאר כוכבות עולות בתחום שהוא גברי ברובו. כל כולה משדרת רצינות ומכוונות למשימה, מוכנות להסתער על אתגר חדש ולנצח. מעטים יודעים שיש לה קעקוע מצחיק במקום שלא משתזף והיא אוהבת להגיע לגמירות שלה לאט ובדרכים עקיפות ולמשוך את העונג עוד ועוד.
יש את הסגן שלה, סטודנט מצטיין בשנה אחרונה, תלמיד טוב, באמת טוב, קולט מהר, חוטף כוכבים מהשמיים. (כמעט) אף אחד לא יודע שהוא חוטף גם ממנה כשמפקשש וזה קורה לכולם. עושה לפעמים שטויות שלא מתאימות לרמה המקצועית שלו ומייבב בקול גבוה כשהיא מפעילה סנקציות עונשין עם החגורה האופנתית שלה. לא משנה איך אני יודעת.
-תודה, אין לי מה להוסיף. כן, בוודאי, ניפגש בשבוע הבא לבחינת העדכונים.
אולי טוב שזה לא היה אימייל בסוף.
