כשאני חוזרת הם סמוקים, עיניים בורקות, כמו מתבגרים שנתפסו במזמוזים.
אני קןראת לה אליי ונועלת אותה בחגורת צניעות. היא נושמת עמוק, מרוגשת. אצבע שהעברתי בין רגליה יוצאת רטובה ואני נותנת לה ללקק, לטעום את עצמה.
עם הקליק האחרון של המנעול היא נשלחת אל בעלה. הכלוב לא מתלבש בקלות על הזין העומד שלו, במיוחד אחרי שסחטה מתוכו טיפת נוזל שקופה ודחפה את האצבעות לפיו.
אחחחח, הפרצוף שלו כשזה קרה...
כמישהי שמכחישה ניסיון בתחום היא מוצאת את דרכה מהר.
הוא נע בחוסר נוחות משווע. למרות שהכלובון עשוי סיליקון רך יחסית הוא לוחץ על האיבר הרגיש, תופס את בסיס הביצים ומזכיר בנוכחותו את ההגבלות החדשות.
מורידה אותו על שש, התחת באוויר, החור מתכווץ לנוכח משבי המזגן והחשיפה שאינו רגיל בה. אשתו ניצבת בינו לביני, גב קמור, תחת אליי ואנחנו מתחילים לשחק. כל פליק שהיא מקבלת - עובר אליו. כל צביטה שלה - הוא נצבט. כל משיכה בשיער, נשיכה בעורף, כל שריטת ציפורניים חדשה שהיא מקבלת - הוא חווה דרך ידיה. אני מלמדת אותם עוצמות הצלפה ונקודות רגישות, משחק של נשיקה/סתירה לילדים גדולים. כשהיא גונחת אני לא מוותרת לה עד שהוא גונח גם. החדר מתמלא בריח גוף חרמן, מה שאומר שהגיע זמן סטראפון.
פטמותיה זקורות והיא מנסה לשווא להתחכך בחגורת הצניעות, מה שיוצר תנועות דמויות ריקוד בטן ואני מרגישה גם את החרמנות שלי גואה. בעלה משחרר גניחות קטנות ללא הרף, הזין שלו מנסה לפרוץ החוצה ללא הצלחה, נוטף טיפות שקופות על הסדין.
אני משחררת אותה מהחגורה והיא שולחת יד בין רגליה בכוונה מלאה לפרוק את הלחץ, עד שאני מרימה גבה והיא עוצרת, נזכרת שהגמירה שלה שייכת לי היום. אני לוחשת לה הסברים לצעד הבא, לשחרר את הכלובון, להשאיר טבעת על הביצים ולחבר אליה צעצוע רוטט. השלט שלו אצלי והוא יופעל כשאחליט.
אני מסמנת לה לעזור לי עם הסטראפון ועוזרת לה ללבוש את שלה. התחת שלה מעוטר ברצועות שלו, כמו לוח מטרה שרק מחכה לחץ מדויק. שלו וורוד ואדום, מכוסה שריטות וסימני ציפורניים, החור מתרחב ומתכווץ, מנסה לשתות את חומר הסיכה ששפכנו עליו.
היא מתמקמת מעליו ואני רואה את האצבע שלה חודרת, מסתובבת, חוזרת על התנועות שלי בחור שלה. הם גונחים בדואט מתוק עד שאני מתחילה לחדור לתוכה ומפעילה את הצעצוע הרוטט בשלט רחוק. גם הדילדו שלי רוטט והקצה הקצר שלו בתוכי, תנועות אטיות, מדודות, מביאה את כולנו לשיא בקצב שלי עד שהוא מצליח להשחיל משפט בין הגניחות, מתחנן לאשר לו לגמור.
בשביל פעם ראשונה הם היו בסדר גמור ואחרי שוידאתי איתה שהיא קרובה לגמור אני מגבירה קצב ועומק, נוהמת לתוך הכתף שלה ומרגישה את גופה רוטט, רועד, אגן מטייל קדימה ואחורה עם התנועות שלי.
-תני לו לגמור-אני לוחשת לאוזנה והיא מאשרת לו בקול חנוק ומתנשם, צוללת בעצמה לתוך מערבולת החושים, קולותיהם משתלבים בשיר הלל לחרמנות ופורקן. הוא מתגלגל למטה מהשיא שלו, גניחות אורגזמה ופורקן הופכות ליללות כאב, אבל אני נחושה להביא אותה לעוד גמירה אחת. הצעצוע הרוטט כבוי כעת והוא נאלץ להכיל את הכאב, את התנוחה המתרפסת, להצמיח סבלנות עד שאשתו תשבע מהעונג.
אני תופסת אותה בירכיים, גורמת לה לחדור עוד קצת לחור הפרוס מולה ובלי לעצור לרגע מביאה אותנו לגמירה נוספת שמפזרת כוכבים בעיניים וגורמת לנו להיזרק על המיטה משני הצדדים שלו.
לזכותו יאמר שהוא נשאר בתנוחת שש ורק החביא את הראש בידיים. הרמתי את פניו בעדינות וגיליתי דמעות זולגות. מבטו מבולבל מעט, נסער, אבל הכרת התודה שלו ברורה וזוהרת. אשתו מסדירה את נשימתה עדיין, עיניה עצומות, חזה עולה ויורד בנשימות עמוקות. היא חוזרת לעצמה אחרי ששומעת אותי מדברת איתו, מסבירה שזה בסדר והתגובה טבעית. היא מתחילה לנגב את דמעותיו, לנשק בעדינות וממקמת אותו בנוחות על המיטה.
אני נשענת על המרפקים וצופה בהם, מרוצה בסך הכל.