לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מרחקים....

אוקיינוסים של דאייה.....
לפני 18 שנים. 10 בפברואר 2006 בשעה 10:17

בענני תפאורה שמקשטים את השחר
ובגווני קרני האור הראשונות שמצפיעות
מנצחת אני על תזמורת שבעת הרקיעים

יורדת אט לשפת הים ומביטה בבוקרו של יום חדש

בענני תפאורה שחולפים ממעל
ומתמזגים עם אופק לאי שם
פורשת ידי אל על כאילו נוגעת, ולוחשת.....

מלמולי תפילה, בקשה, או אולי משאלה
יודעת כי הכל פרוש לפניי, כשם השמיים שנפתחים אל מול עייני
צובעת את דמיוני, בצבעי הזריחה ומחייכת לקצב פעימות ליבי

השיר מתנגן לו בראשי, ותחושת חופש והתחדשות ממלאה אותי
לאט ידיי נפרשות שוב, וגופי מתחיל לנוע מצד אחד למשנהו
פורקן
שחרור
ויום חדש נוסף הגיע......




לפני 18 שנים. 6 בפברואר 2006 בשעה 22:04

אצלי בעבודה החברה מתבדחים על סוגי העבודה שאותה אנו מבצעים.....
אני קוראת לזה עבודה מחשבתית, עיסוק וריפוי בדרך העבודה ואופן הזמן הפנוי למחשבות וארגונם, זמן מחשבתי לרקום תוכניות, זמן מחשבתי לסדר את הפינות המבולגנות ואף המבלבלות, זמן מחשבתי לסדר מחשבה :))
אצלי בעבודה הכל צריך להיות מדוד וספור, כך גם המחשבה שאיתה אני מתחילה ומסיימת את אותה משימה, שקיעה לנקודה בזמן מסויים בחיי, ותוך כדי מעלעלת ביומן זיכרונותיי הפנימי.

אז היום הפסקתי לחשוב, והסתכלתי על צוות העבודה שלי ששקוע כל כך במלאכתו, וחשיבתו, ותוך כדי הצפייה ממעליי הגלריה, הסכלתי על אופן הבעות הפנים של כל אחד ואחד מחבריי, הכל נראה לפתע שקוף, עמוק, ושקט.

ואני כמו תמיד, בשובבות שבי......רוצה לנתק אותם מההתשה וההבעה הרצינית שתפסה את ארשת פניהם, לוקחת את הכדורים האדומים הכתומים והכחולים, וממרום הגלריה מתחילה להשליך אחד אחד על ראשם, וגופם..... מלחמותתתתתת, (מלחמת כדורים :)))

ולפתע השקט הופך למהומה, לרעש, והמון המון צחוקקקקקקקקקקקקקקקקק.
כמה ממלא לעשות טוב על הלב לחברים, וכמה נפלא לראות חיוך אחד ענקי שפורץ החוצה.



לפני 18 שנים. 5 בפברואר 2006 בשעה 16:26

ממעמקי ליבי, ותהומות נפשי .......

אני כותבת עבורך איש יקר,

חשוב לי להודות לך מתוק, על ספר זיכרונות יפיפה ויקר ערך.

חשוב לי לציין שוב עד כמה מ ו כ ש ר ו - כ י ש ר ו נ י הינך !!!

חשוב לי שתדע שנוכחותך ביום כה נפלא ומרגש היה משמעותי עבורי לא פחות.

הינך אדם מקסים, ומיוחד עבורי.

לך שמור תמיד מקום בליבי.

תודה.

לפני 18 שנים. 1 בפברואר 2006 בשעה 16:30

דברים אט נסגרים, ומקבלים צורה של חיים.
לדעת להנות מחדוות הרגע..... ממה שהחיים מציעים או נותנים.

לדעת לחייך אל העולם,
לדעת לתת בגבולות,
לדעת לחבק כשצריך,
לדעת לומר את המילה הנכונה ברגע הנכון, והחשוב.
לדעת לומר את המילה א ו ה ב גם אם לפעמים זה קשה.

וזו רק ההתחלה........

לפני 18 שנים. 30 בינואר 2006 בשעה 18:26

יש בי דחף עצום, דחף בלתי מוסבר......
מדגדג את קצות האצבעות, מאיים לפרוץ החוצה.....

יש בי דחף עצום, דחף בלתי מוסבר.....
צועק את שמי בכל חלק בגופי, מאיים לעשות בי כרצונו....

יש בי דחף עצום, איבאנוצההההההההה 😉



לפני 18 שנים. 28 בינואר 2006 בשעה 22:42

כשנגמרות המילים
נשארים עם מבט חלול

כשנגמרות המילים
הכל נראה איטי

כשנגמרות המילים
פשוט מחבקים

או פשוט באמת לא מדברים
שפת סתרים שכזו....




לפני 18 שנים. 26 בינואר 2006 בשעה 18:50

כמו טבילה במים זכים
כמו נשל שיורד עם אבק השנים

התחדשות....
הטהרות.....
ניקיון הנפש.....

בצעדים קדימה אל המחר החדש
ובפקיחת עיניים אל העתיד שנברא מחדש



לפני 18 שנים. 25 בינואר 2006 בשעה 20:23

נשקתי לי הערב בפעם הראשונה מזה אנו מכירים, נשקתי לי הערב במילים שלך, בחיבוק שלך, בשפתייך.

ועכשיו אתה בדרכך הביתה...... ונסיעה ארוכה עוד לפנייך מתוק שלי.

רציתי לומר לך תודה, על המילים והחיבוק החם שהענקת לי בערב קסום ומרגש שחווינו יחד, על ההקשבה, וההכלה ברגעי הקשים.

רציתי לומר לך שהתרגשתי, שהתרגשתי לראות אותך, התרגשתי להיות איתך, התרגשתי כאשר הים עטף את שנינו יחד כשהבטנו בו חבוקים,
התרגשתי כאשר שפתייך נגעו בשפתיי ברפרוף חיזורי, ולאחר תבעו בעוצמה ורכות סוחפת את פי.

ועודני מתרגשת ונסערת...... ועם הפרפרים שלי אני הולכת לישון :)))







לפני 18 שנים. 23 בינואר 2006 בשעה 22:16

התרגשות
מעט פרפרים
וחיוך אחד גדול שמתפשט לו על פניי עם כל מחשבה......

לקחתי יום חופש מהעבודה, כדי לראותך :))

יודעת כי שיחה אחת עמוקה תנער אותי במעט
יודעת כי בצחוקך אתה מסיט ממני את העצב
יודעת כי בלשונך אתה משיל ממני אט את עקבותיי

מחכה לך
מחר......

לפני 18 שנים. 21 בינואר 2006 בשעה 22:00

יש כאב שפוגע בך, אבל אתה יוצא חזק.....

יש כאב שחודר פנימה ומרעיד את עולמך, אבל אתה מרים את הראש מתוך סחרור ולומד.....

יש כאב שמפלח את החזה ואתה לא יכול לנשום, אבל תמיד, תמיד הזמן הוא המרפא.....

יש כאב שהוא כאב נוסטלגי על טעויות או שגיאות שנעשו, ואין את היכולת לתקן, אבל הדרך לשפר היא הנכונה......כך אומרים

יש כאב שהוא בלתי נשלט, כאב כזה שתופס אותך באמצע שום מקום ומכריח אותך להזכר.....

ויש כאב שהוא בעצם גם ההנאה של האחר, אך בעיקר שלך :))

שבוע טוב