לפני 18 שנים. 19 במרץ 2006 בשעה 17:10
קולך החלש והמלמול החרישי, צימררו אותי היום.....
הצורך לעטוף אותך, ולהעלים את מכאובייך, נותרו לבדם.
לנסוע בלילה לאיזה רב עם הבגד שלך, לברכה, למשהו..... שאולי, אולי ייתן עוד תקווה
אבל לא......
הספירה החלה כשנותרנו מול הבשורה, ועתה...... מה עתה???
התקווה נמוגה
והיאוש מחלחל
ולנו נשאר......