לפני 18 שנים. 27 במרץ 2006 בשעה 15:48
הוחלפתי לכמה שעות כדי להתארגן שוב, ולחזור לביה"ח......
לילות לבנים ללא ספק גורמים להזיות, ואיבוד חוט מחשבה זמנית.....
והקושי בתוך זה הם שיחות מלמול איתך, והודעות שנשלחות אלייך.
אמש בלילה בין בכי לבכי, וניסינות הרגעה, עצמתי את עיניי לכמה דקות אני חושבת, וראיתי את ידי אל מול גופך הצנום, ידי מועברות אל אורך גופך, ואני רואה בברור היכן ממוקם הכאב, ובכל נגיעה שלי חלק בך החל להאיר במרקם צהבהב, ולפתע ידי מבצעות מעיין פעולת חפירה בגופך האכול, ומשליכות את כל אותם מרקמים החוצה, מנסה להחיות, לשקם, ומרגישה חסימה, מנסה שוב ונעצרת..... עיניי נפתחות לאיטן ודמעות חמות נשרו על לחיי......
עוטפת אותך בחיבוק אינסופי......