לפני 18 שנים. 22 בספטמבר 2006 בשעה 15:44
החג נכנס לו לאיטו, ואיתו השקט.....
הכל שונה בחג הזה....
ואני איתך יפה שלי, גם עכשיו..... חוגגת איתך בזיכרונות שלי, בפינה שלי.
לבד בשקט איתך.
הדלקתי את הנרות והפעם אין ברכות בקשות או תחינות, רק תפילה חרישית אלייך.
בגעגוע אינסופי מחבקת את הכאב שלי
בריקנות שנותרה אוספת את תוגתי
ויודעת שזכיתי להיות ולגדול איתך.
אוהבת אותך מלאכית שלי.
את תמיד תהיי איתי.