היא עמדה אל מול הארון וחיפשה משהו.. היא לא ידעה מה היא מחפשת.. אבל קיוותה למצוא משהו שיתאים לסיטואציה. היא פתחה את מגירת הגרביים ושלפה משם גרביון שחור שקוף דק, ומתחתית הארון הוציאה את קופסאת המתנה שקיבלה לחג שהיתה מלאה בנרות וקרמים.
היא נגשה אליו, הראש שלו היה מורכן והנשימות שלו היו כבדות. היא לקחה את הגרביון השחור שלה וכרכה אותו סביב הידיים מאחורי הגב ומסביב למותן. בלחיצה על ראשו כופפה אותו לשכיבה על הרצפה , קשור וכבול- כמעט חסר אונים. הוא הביט בה מלמטה... והיא עומדת פסוקת רגליים מעליו, מתכופפת לעבר פניו, ובלחישה מצווה עליו להסתובב, פנים לרצפה .
"תהיה בשקט מוחלט, אני לא רוצה לשמוע אותך מתלונן או סובל, כל טיפה רותחת תהיה הנאה וכל סבל יהיה מתנה.
"כן גבירתי - אני אספור יחד איתך את הטיפות ואודה על כל אחת מהן"
"אני רואה שהתחלת לחלק לעצמך הוראות" היא ענתה בלחש
"לא גבירתי, רק רציתי להראות את נכונותי לקבל ממך כל עונש שתרצי לתת לי"
היא הדליקה נר, קצת חששה להכאיב לו, אבל ידעה שהשעווה לא תהיה נוראית כ"כ.
כשהנר דלוק, הוא עם הפנים לקרקע, היא טיפטפה את השעווה הרותחת על גבו ולאט לאט התכופפה וישבה על גבו תוך כדי.., הוא הרגיש את הרגליים החמות שלה על עורו, את הישבן שלה על גבו, ולא רצה שתפסיק לרגע.. כל טיפה היתה במקום.
אחרי שנמאס לה מטיפטוף הנר היא ראתה את כל הטיפות שדבוקות לו לגב... והעבירה את ידה על הטיפות, חלקן התקלפו וחלקן נשארו דבוקות.
היא אספה אותו מהרצפה והושיבה אותו קשור עדיין בידיו על הכיסא.. עם הצעיף הכחול שלה היא קשרה לו את העיניים והרגישה שהוא מתרגש מזה מעבר למה שציפתה..
בכח רב משכה את משענת הכיסא לכיוון הרצפה כשהוא עדיין ישוב עליו.. כך שראשו היה מונח על הרצפה וגופו כביכול ישוב על הכיסא המופל ארצה...
היא התקרבה אליו, ולחשה לו להוציא את הלשון...
היא הושיטה את כף רגלה לתוך פיו..
"תלקק- תנשק- תמצוץ"
והוא ליקק כל מילימטר בכפות הרגליים שלה.., אחרי דקות ארוכות שעינג את אצבעות רגליה, היא משכה אותן ממנו, והביטה בו... מאחר והוא עדיין לא ראה כלום, היא יכלה לתקוע בו מבט ארוך ותוהה. לרגע שפטה את עצמה, ואותו , היא לא ממש נהנתה לראותו מושפל כ"כ.. היא עמדה ארוכות וחשבה אם להמשיך ואיך..
והוא בינתיים חיכה בקוצר רוח לשמוע אותה, להרגיש משהו ממנה, הציפיה החשוכה הכבידה עליו וריגשה אותו יחד..
לפתע הוא הרגיש שוב את עורה, את טעמה. היא התישבה לו על הפנים, רגליה מפוסקות. ישבנה על מצחו וידיה שעונות על ברכיו. הוא ליקק ונישק והתנשם בכבדות.. כשגמרה בעוצמה גדולה על פניו, התירה לו את קשירת העיניים והידיים.. והתיישבה על המיטה, חסרת כוחות..
"גבירתי? אני יכול לגמור?"
"אמרתי לך לא לצפות ממני לכלום!"
"כן גבירתי, אני יכול לבד.. רק ללקק את כפות רגלייך או נעלייך.."
"אתה יכול" ענתה אפוסת כוחות.
הוא התיישב על הרצפה , פניו צמודות לכפות רגליה , מלקק את אצבעותיה ומענג את עצמו, היא הרגישה איך היא מתגרה מהשילוב של שני הדברים..
"אל תגמור"
"לא לגמור גבירתי?"
"לא, אני רוצה להרגיש אותך"
"אבל גבירתי,איך? "
"בוא לכאן, עלה אלי למיטה"
"שאהיה למטה גבירתי? מתחתיך?"
"לא , אני רוצה להרגיש את הגבריות שלך, עבד, עבד תהיה על הרצפה.. במיטה תהיה גבר."
"כן גבירתי"
"קמה- קוראים לי קמה"
הוא הבין שלא יזכה להיות שוב העבד שלה, והיא ידעה שלא תהיה לו למלכה
הוא טיפס למיטה.. וניסה לנער את העבד שבו לשעה קלה...כשגמרו-כמעט יחד, הוא קם והתלבש
הרכין ראשו והיא במשיכה ובחיוך גדול הרימה את ראשו
"יש גבול.. די, שכבנו, אתה יכול להסתכל לי בעיניים"
הוא חייך בנימוס, אסף את התיק שלו , נשק ללחיה ואמר "לילה טוב"
אחרי כמה ימים הם נפגשו בדלת חצר הגן, הוא חייך חיוך מנומס, היא השיבה חיוך מאופק .
כמו שהתחיל.. כך גם נגמר.
לפני 16 שנים. 28 באפריל 2008 בשעה 19:08
