צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

BIG BANG

וגלינג גלנג.
לפני 15 שנים. 27 באוקטובר 2008 בשעה 15:59

קראו לה קים. היא בחרה בעצמה את שמה כמו שבחרה את כל הדברים שמסביבה.
היה לה הכל, כמעט. כל מה שרצתה..
למרות שחיתה לבדה, לא היתה חסרה לה אהבה.
היא לקחה לעיתים רגעים של ביחד ובחרה לעיתים בלבד.
את אדיר היא הכירה במקרה, הוא כמעט דרס אותה עם האופנוע כשמיהר לתת גז בירוק
והיא עוד היתה במעבר החציה..
בשניה האחרונה היא הצליחה לטפס במהרה אל המדרכה. הוא הבין שכמעט ועלה עליה ושזה היה קרוב מאד
ונעצר..
הוא הוריד את הקסדה וחייך
"את בסדר?"
היא חייכה חזרה..
אחרי ששם לב לעיניה, לחיוכה הוא לא יכל ללכת וביקש לפצותה בכוס קפה..
היא לא היססה הרבה והחליפה איתו מספר טלפון..

כשהתלבשה באותו הערב, התבשמה עם הבושם האהוב ואיפרה את עיניה בעדינות היא התלבטה בעניין הנעליים.. ולבסוף החליטה ללכת עם העקב הגבוה שלה..
את העקבים האלו היא קיבלה מתנה מחברתה שבניו יורק.
נעלי עקב בצבע שחור מבריק, חדשות ומבריקות עם אבזם כבד בצידם...

הוא צעד לעברה, יפה משהיה בבוקר והיא צעדה לעברו מבושמת ויפה כמו תמיד..
החצאית התנופפה לה והרוח ציננה את גופה, את יריכיה, את עורה.
הוא נשק ללחיה והביט בה ארוכות.. היא חייכה אליו ויחד נכנסו אל בית הקפה.
הם בחרו את הספה שבצד, היא נכנסה ראשונה אל מעבר השולחן והוא בחר לבוא ולהתיישב על ידה.
בזמן שחיכו לקפה שלהם היא פתחה בשיחה..
"אז ככה אתה מוצא את הדייטים שלך? דורס אותן?"
"האמת שעד עכשיו לא חשבתי על זה כאופציה למציאת דייטים, אבל עכשיו אולי אני אתחיל באמת להשקיע זמן בדריסת נשים יפות"
"הבנתי. אישה אחת לא מספיקה לך? שאתה צריך לדרוס הרבה נשים?"
"האמת, שאם הייתי יודע שתסכימי הייתי מתמקד בך כרגע, את נסיכה אמיתית"
"מלכה אמיתית" היא ענתה
הוא חייך, זה היה לו מוכר.. ורצה לגשש עוד קצת לראות אם הבין נכון
"כמובן, מלכה, מלכתי. ומה עושה טוב למלכה? איך אפשר להיות מלך לצידך?"
"אין מלך לצידי, יש משרתים, אתה רוצה להיות משרת?" היא חייכה חיוך בוחן ומשועשע..
"כן גבירתי, אשמח להיות לך משרת" הוא אמר והפך בן רגע למשהו אחר, נדמה היה כאילו נהיה קטן, רך ואולי מבוייש.
"אם אתה רוצה לשרת אותי אני צריכה לבחון קודם אם אתה מתאים"
"כן גבירתי, כל מה שתצווי"
"תכנס לשירותים, לנשים, חכה לי בתא הימני, הרחב של הנכים"
הוא קם ועזב את השולחן , עיניו מושפלות, קצת רועד, צועד לכיוון השירותים.
הקפה הגיע, היא נשארה ליד השולחן עד שהמלצרית הניחה את הכוסות ופנתה אליה
"כמה דקות אני חוזרת אל השולחן, שלא תחשבי שנטשנו, הוא פשוט עם כאבים בצלעות, אני הולכת לראות מה איתו"
היא קמה ועזבה ונכנסה אל התא.
הוא חיכה לה על ישוב על הברכיים..
בלי להסס שניה ובלי גינוני טקסים מיותרים, בלי לנשק עקבים, היא החלה פורמת את מכנסיו,מושכת את אברו החוצה תוך כדי שהיא מביטה בעיניו ואוסרת עליו לזוז...
כשידיה על ראשו היא החלה מכוונת אותו אל מתחת לחצאית. להפתעתו היא היתה ללא תחתונים,
חלקה ולבנה. הוא החל ללקק בין רגליה כשאברו עדיין בחוץ זקור, היא החלה גונחת . בהתחלה ניסתה להשקיט את האנחות שלא יצאו אל מעבר לדלת לכל יושבי בית הקפה,אך אחרי מספר דקות כבר לא יכלה להשתיק את עצמה ושיחררה את האנחות שלה לכל עבר בשירותים, היא הפכה להיות יותר ויותר אגרסיבית, דחקה אותו אל הקיר הושיבה אותו על ישבן והתישבה עליו, הוא הרגיש את הרטיבות שלה וניסה בכל כוחו לא לגמור בטעות בלי רשות, היא משכה לו בשיער ודהרה ולא הפסיקה לגנוח, הקצב שלה היה מהיר משלו, חזק משלו ובאיזה שלב הוא פשוט נתן לה את עצמו את כולו ככלי , כחפץ שרק תמשיך ותדהר,, עד שגמרה...הוא הרגיש אותה מתכוצת מעליו, רועדת..
ואז היא קמה, סידרה את החצאית שלה ואמרה לו
"תסגור את המכנס ותחזור לשבת כמה דקות אחרי"
היא חזרה אל השולחן כאילו כלום לא קרה לגמה מהקפה וחיכתה..
כששב מהשירותים היא לחשה לו באוזן
"תוציא אותו"
"גבירתי, אני מאד רוצה, אבל יכולים לראות"
"אף אחד לא רואה, השלוחן מסתיר, ומלבד זאת כל מה שמעניין אותך זה הפקודות שלי"
הוא הוציא אותו מהמכנס, והתפלל שאף אחד לא יתכופף או יגיע מספיק קרוב בכדי להבין שהזין שלו בחוץ..
היא שתתה מהקפה והתעלמה לכמה דקות מהזין שבחוץ, אחרי שהתרגל קצת למצב המביך והבין כי השולחן באמת מכסה, היא החלה משחקת עם הנר שעל השולחן... עם האצבעות שלה..
הוא ידע מה מחכה לו.. ומידי פעם כשאף אחד לא היה בסביבה וכשהמלצרית היתה עסוקה היא טיפטפה מהנר ישירות על הזין שלו, מתחת לשולחן. הוא לא יכל לצעק או להוציא הגה..
הוא כיווץ שפתיים, ונשך לשונו..
בפעם השלישית שהיא קרבה את הנר לטיפטוף היא קירבה את פיה לפיו ודחפה לו לשון...
הפעם הוא לא יכל שלא לשחרר את האנחה . הצמרמורות עברו לו בכל הגוף, הלשון שלה, הרכה, השפתיים, המשחק שסב סביב לשונו, והטיפות החמות על הזין שלו חירפנו אותו
"גבירתי, בנגיעה אחת אני גומר, את מטריפה אותי"
"אם אתה רוצה לגמור, תצטרך לזחול אל מתחת לשולחן, קרוב לרגליים שלי, ואחרי שתגמור תלקק כל טיפה.."
"גבירתי זה מסוכן, את זה באמת יראו"
"אז לא. אז תשאר ככה עד מחר.."
"ומחר? מה? גבירתי? תקחי אותי אלייך?"
"לא . מחר תחכה לי כאן באותה שעה, רק הפעם תביא חבל איתך.."
"כן גבירתי" אמר בשקט.. מגורה כולו, חושב על מחר..




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י