D

שבויה.

בתוך המחשבות שלי.

בתוך השאלות שלי שאף פעם לא מקבלות תשובה חד משמעית.

שבויה בתוך הטיקטוק.

בתוך האינסטגרם.

בתוך לרצות את כולם.

שבויה בתוך התפילות שלי.

בתוך ה-לא למצוא מילים- שלי.

שבויה בתוך עצמי.

ואין אותי.

שבויה בלהוציא מחסימה,

ולהכניס לחסימה.

ושוב להוציא,

ושוב להכניס.

לחסימה.

שבויה בתוך הפלאפון הארור הזה.

בתוך הדשא הדהוי של השכן.

שבויה בלנסות להיות 'על זה'.

ותמיד מתחת.

שבויה בהזנחה עצמית.

ואני קוראת לה צניעות.

אבל זו לא צניעות.

זו הזנחה.

זה פחד.

פחד מהמציאות.

פחד להחשף.

פחד לחיות.

שבויה.