בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

D

G
לפני שנה. 25 בספטמבר 2023 בשעה 22:41

26.9.23

רגע אחרי כיפור אני פקעת עצבים.

היצר הרע.

או המציאות.

המציאות שאני מגלה כמה "עולם כמנהגו נוהג".

אני כל כך כועסת.

זועמת.

כואבת.

יורה צרורות.

אין לאף אחד סבלנות להקשיב.

אז למה אני צועקת?

אני לא יותר טובה מאף אחד אחרי כמה שעות בבית כנסת.

אז למה המועקה הזאת שורפת?

מבקשת ממני לצעוק, 

להתלונן,

לרטון.

אני לא אשנה כלום הרי.

ואיך בדיוק.. כשאני סך הכל גמל

שלא רואה את הדבשת.

של עצמו.

🐫.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י