בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

D

G
לפני שנה. 28 בספטמבר 2023 בשעה 4:08

אני פשוט אחליף מספר.

למרות שאני ממש אוהבת תמספר הקליל שלי.

לא יכול להיות שאתה לא חסום ואני חסומה אצלך.

לא יכול להיות שדווקא כשאני לא יכולה לדבר,

באמצע עבודה,

באמצע שיא הסידורים דווקא אז תופיע.

אני אחליף מספר.

ויהיו לי חיים חדשים בלי התהייה הזאת

של אם תכתוב לי או לא.

ואתה לא תדע כלום.

ותיעלם לי מהחיים לצמיתות.

בהחלפת מספר אחת.

הרי אתה סתם ברקע,

מכלה את האנרגיות שלי.

מבזבז את הזמן שלי.

כי כל זמן שאתה לא חסום זה זמן מבוזבז שלי.

לתהות מתי שוב תופיע.

ואולי הפעם תרצה אותי אחרת.

לא.

אתה רק רוצה לאונן,

ולא לגמור.

לשלוט בי ולקבל הוראות.

לא להרגיש אליי כלום,

ולקבל מחמאות.

טונות של מחמאות,

וחיזוקי אגו,

ומה לא.

ואני כמו טיפשה עונה.

ומסבירה.

ומותקלת.

נמאס לי כבר לפעול מריצוי.

הרי אני בזה לזה.

ללרצות הזה.

אבל אני הכי מרצה בעולם.

נמאס לי מלחכות שתכתוב לי.

ולא לרצות שתכתוב,

וכן לרצות.

שיחות ריקות מתוכן.

הבנו כבר שזאת משיכה לא מוסברת.

כמה אפשר לטחון את אותו דבר.

תישאר בחו"ל שלך 

ואני אשאר עם הישראל שלי 

ונחתוך.

ואני אשכרה כותבת לעצמי כי אני חסומה.

אבל מכירה את

ה- להופיע בדיוק כשהחיים שלי התחילו להבין שאתה כנראה לא תופיע יותר וטוב שכך-.

צדיק עלק.

לא נגעתי באישה שנה עלק.

ולא גמרתי שנה.

עלק.

תעשה לי טובה.

אין לי כוחות לזה. 

עייפת אותי.

הציפייה הזאת.

ההופעות וה-להיעלם.

להתעלם.

חודשים.

לחשוב שאתה היחיד שלי.

הראשון והאחרון.

היחיד שרציתי להיות איתו.

לתת לו הכל.

ומה קיבלתי?

חוץ מרגעים קסומים ויפים שהמח שלי תירגם אותם לכאלו..

וגם ניצוצות וגיצים ופרפרים,

ורצון לחיות.

טוב אז כן קיבלתי.

לא משנה.

קיצר הבנת.

אין לי כח יותר

להיות ה-מר גמיש שלך.

להיות הבצק סוכר שלך.

להיות שלט רחוק.

לחיצת כפתור.

לחזק ולתמוך, ולהרים.

ולקבל כלום ושום דבר.

עם כאבי ראש לאורך היום.

עם האדמה שנשמטת לי שוב מתחת לרגליים.

כי די, חשבתי שזה מאחוריי.

ואני מגלה כמה אני קלה כשאתה מופיע.

כמה אני חלשה מול משפט אחד שלך.

מול שיחה ריקה מתוכן איתך.

כי אתה אפילו לא מספר לי כלום.

נמאסת.

ועייפת.

לא התעניינת בי באמת.

שברת את כל הזכוכיות של החנות,

לקחת כדור שוקולד אחד,

ויצאת.

ואין יותר אני

מהרגע שהגעת.

מהרגע שברחת.

צא לי מהחיים כבר.

מבלי לחזור.

תישאר שם לנצח ושחרר ממני.

אתה והזיוני מח

והבלבולי ביצים.

אתה לא הגבר שלי לחיים.

הלוואי ואני אפנים את זה כבר.

לא צריכה ניצוצות

לא צריכה גיצים.

לא צריכה שתיפול עליי מ- no where

ותשבש לי את שאר היום,

ועוד כמה ימים.

אני הופכת לסהרורית על פארש.

אז די כבר עם זה.

לא רוצה יותר.

לא מעוניינת.

לא לפנות יותר בחיים.

מספיק הייתי בובה על חוט שנים.

חלאס.

נשבר הזין,

נגמר הכח.

תמצא לך מישהי אחרת.

כזו שתעמיס את הלוקשים,

ותבנה הרים וגבעות.

שתקשיב לכל הקפריזות 

ותתן לך הוראות.

אני מיציתי.

מיציתי עד כלות.

 

 

Mortal Kombat - קשוח אבל כתבת יפה.
לפני שנה
4X4​(אחר) - 43* לפני החיוג - יהפוך את המספר לחסום, וככה תחסכי את הטרחה בהחלפות... מעבר לכך תודה ששיתפת, ושהחלטת לשחרר
לפני שנה
עטרה​(אחרת) - התקפת מאניה...
רוצה להשתחרר, תשאלי אותט, אם הוא חושב/מרגיש שהוא חייב לך משהו, התשובה תהיה לא, זה כואב אבל יום למחרת, תקומי אחרת ותתחילי מהתחלה את החיים
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י