אני לא מצליחה להירגע מזה.
מחליקה סרטונים בטיק טוק.
עוד סרטון ועוד סרטון.
'בושה. בושה. בושה'.
וואלה לא.
זה לא גורם לי לבכות.
גם לא להתעצב.
יש בי זעם.
זעם כל כך גדול.
זעם על מה שקורה כאן.
זעם על זה שבכלל מדברים איתם.
שנותנים להם דין וחשבון אם זאת פאקינג הפרדה, או לא הפרדה.
על זה שמנסים להיכנס איתם בכלל לשיחות.
לדיונים, אם כן אפשר להתפלל או אי אפשר להתפלל.
מי הם בכלל להסביר להם משהו?
מי?
הם לא אחים שלי.
הם לא אנשים בשבילי.
הם לא החוק בשבילי.
הם לא הסנגורים של בג"ץ והם לא מחליטים.
הם לא מחליטים איך מותר להתפלל ולמי.
אפילו לקרוא להם זבל זו מחמאה.
זבל עוד איכשהו משמש אותי.
נהנתי ממנו וזרקתי.
אבל הם?!
הם מיועדים לשחיטה מבחינתי.
הם גלגול של נאצים.
הם פני הרוע.
הם סרט אימה שקם לתחייה.
זה לא מתקבל על הדעת,
לתקוף חבורה של מתפללים.
לא המחיצה של הדגלים הפריעה להם.
היהדות מפריעה להם.
הקדוש ברוך הוא מפריע להם.
בורא עולם שמחיה אותם כל יום, כל רגע, כל שנייה, מפריע להם.
זה ברור הרי שאין להם אמונה.
שהם לא מאמינים בכלום, חוץ מכוחם ועוצם ידם.
אז מה זה משנה אם יש מחיצה או אין מחיצה?
הם גם ככה לא התכוונו להתפלל.
נלחמים בחירוף נפש על קיום המדינה עלק.
שונאי ישראל.
עוכרי ישראל.
ערב רב ששונאים את הרב.
את התורה.
את המצוות, את היהדות.
ילדים בכו על הכתף של אבא שלהם.
ילדה ששואלת 'אבא למה הם אומרים בושה לשופר?'
נשים מבוגרות על כסא גלגלים.
לא רוצה לשאול לאן הגענו.
ולא רוצה להגיד שאלו הפנים של מדינת ישראל 2023.
כי זה לא נכון.
הקומץ הזה הם לא אנחנו.
הם לא העם שלי.
הקומץ הזה לא מייצג אותי.
הוא סך הכל קיבל זרקור על התנהגות בזוייה.
אפילו הכינוי מפלצות טוב מידי עבורם.
הם רשעים מרושעים,
והם שליחים.
שליחים של השם,
לדפוק לנו על הדלת.
להתעורר.
להבין שאין עוד מלבדו.
פשוט אין.
אין שום דבר אחר.
הבל הבלים אמרה קהלת.
וצדקה.
ועוד מאחלים להם לחזור בהם.
או לחזור בתשובה.
כמה התייפייפות.
לא רוצה שיחזרו בתשובה.
אני רוצה שהם ישלמו על הכל ריבית דריבית.
אין מה להיכנס איתם לויכוחי סרק.
הם מסלפים.
ומשקרים.
ומעלילים עלילות שווא.
כמו הנאצים.
כמו כל אלו שפשוט שונאים אותנו על עצם היותנו יהודים.
אני מאחלת להם את הרע ביותר.
שיגיעו לשפל המדרגה.
שיהיה להם רע.
שישחטו אותם.
שיעלו אותם לגרדום.
שישרפו אותם על המוקד.
את זרע עמלק צריך למחות.
וזה מה שהם,
זרע עמלק.
כל המרחם על אכזרים,
סופו להתאכזר לרחמנים.
רחמים והם הם שני קוים מקבילים.
שלעולם לא יפגשו.
מאחלת להם שפשוט יכחדו.