NOSCE TE IPSUM

כשאתה מגיע למקום ריק
נהג בו בכבוד
כל מה שתעשה
כל מה שתאמר
כל מה שתחשוב
ימלא

כשאתה מגיע למקום ריק
השאר אותו כפי שהוא
נסה להידמות לו
להיות הוא
להיות ריק

‏כשאתה מגיע למקום ריק
צוף, אל תנבח
אל תעשה גלים
התפרק
לאלף רסיסים

רוקן כל מה ששלך
‏פזר עצמך על פני האדמה
החוף הים הסלעים העצים
כולם ריקים אתה רואה
אתה שומע
איך הכלום מתהלך

כשאתה מגיע למקום ריק
נהג בו בכבוד
אל תמלא אותו
אל תרמה
כל מילה חשובה
כל מעשה משנה

כשאתה מגיע למקום ריק
הבט בו
למד אותו
שמא תתמלא
אם תגיע למקום
תוכל למצוא שם את ליבך
ריק
הוא מחכה
לך

כאשר התנסתי להיות בשני צדדים של השוט, הבנתי עד כמה התפקיד של שולט/ שולטת לא קלים גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פיזית.

הקטע הרגשי במיוחד קשה לי, כי זה דורש ממני קודם כל שליטה עצמית.

וכאן אני מרגישה שעדיין נכשלת.

למה נכשלת?

כי לעיתים קרובות אני פועלת מתוך הרגש ולא מתוך מה שנכון לי ולנשלט כרגע.

אתמול קיבלתי החלטה לעשות הפסקה בתקשורת עם באני.

אנו בתקופת שינוים בחיים, במיוחד הוא, ואני מרגישה שהקשר הרגשי והאינטנסיבי ביננו לא משאיר לו ספייס (לא סאב ספייס, אם זה הכל בסדר), ספייס האישי שלו.

הוא מוטש מהמילואים של 10 חודשים (!) וחזרה לשיגרה מפחידה אותו.

מרוב הדאגה שלי עליו וגם עלי (על עתיד הקשר, על הזמינות שלו אלי, על זה שהוא חסר סבלנות וקשה לו לציית ולהכנע כרגע), אני ממש לא רגועה.

 אני זקוקה לשקט ולדיוק עצמי.

תכננתי שההפסקה תהיה שבוע בערך, או כמה שארגיש שזה נכון. אבל שבוע לפחות.

התעוררתי בבוקר ללא "בוקר טוב" ממנו.

בלי סטטוסים שלו של  ביצוע תרגילים  באימון הבוקר (כדי שאראה שהוא עובד נכון ואתקן במידת הצורך)

בלי תוכניות לשבוע הבא...

וזה היה לי כל כך קשה, שהדבר הראשון שרציתי לעשות זה לכתוב לו.

אבל אני מבינה, שמה שהחלטתי חייב להתקיים.

מעניין, האם זאת רק אני שולטת רכרוכית כזאת...?

אני ממש לא מרוצה מעצמי.

איך אמשיך ככה שבוע שלם?

כל דבר בבית מזכיר לי אותו - הפרחים, הצעצועים, בקבוק ג'ין, חולצה של הפלוגה שלו, שאני ישנה איתה, כי יש עליה את הריח שלו...וטפוצ'קי - נעלי בית שקניתי לו.

ואפילו מעמד לטלפון (ארנבון עם אוזניים ארוכות)...

אני מקווה שאוכל לפרוק הכל היום בתור נשלטת. לכאוב, להתפרק, למסור שליטה ולהגיע למקום ששום דבר בו לא תלוי בי.

לא בא לי לשלוט. 

בא לי את באני שלי.

 הוא לא יראה את הפוסט הזה.

הוא הוריד את הפרופיל שלו (תרתי משמע) מכלוב.

אז תודה באני, כי גם כשאתה לא איתי אתה מלמד אותי להיות שולטת.

קודם כל של עצמי.

אני מקווה שאצליח לעשות את מה שצריך ונכון  בשביל שנינו.

סופ"ש נעים לכולם.

נ.ב. ושכבר יגמר הקיץ המעיק הזה...

היום קראתי משהו מעניין.

מתברר שיש נשים, שכל מגע עם הפטמות שלהן גורם להן לעצבות, תסכול, לפעמים בחילה, כל מיני תחושות לא נעימות וזה גם מוריד להן את העוררות מינית.

התופעה קיימת  גם אצל נשים מניקות.

המנגנון של זה, כנראה, גם אבולוציוני.

ברגע שאישה מניקה, הגוף שלה צריך להיות במנוחה, קשה להניק ולרוץ בג'ונגל...

אז הרפלקס הזה אמור להגיד לאישה לעצור, להאיט, לתת לתינוק לינוק בשקט.

אנחנו כבר לא רצות בג'ונגל, אבל הרפלקס הקדמוני נשאר אצל חלק מנשים.

לשמחתי הרבה פטמות שלי מאוד עליזות ואוהבות מגע.

אני מקווה שגם שלכם.

סופ"ש נעים.

זה כאשר אפילו מעמד לטלפון מזכיר לך אותו 😃

בבוקר

ובערב