NOSCE TE IPSUM

זה כאשר אפילו מעמד לטלפון מזכיר לך אותו 😃

בבוקר

ובערב 

אני חובבת אומנות מושבעת.

בשבת החמה הזאת רציתי לראות אומנות במקום נחמד וממוזג, אז הלכתי למוזאון ראלי בקיסריה.

אומנות כן הייתה, המזגן הרבה פחות (כמעת ולא מורגש).

זאת לא הפעם הראשונה שלי בראלי, אבל הפעם רציתי להתמקד על יצירות של סלבדור דאלי.

מכל העבודות של דאלי (פסלים) שמוצגים במוזאון התמקדתי בקומפוזיציה  שנקראת "חד- קרן".

האור היה לא משהו והיו גם די הרבה אנשים, אז התמונות באיכות לא טובה, עמכם הסליחה.

אז מה בעצם אנו רואים כאן?

אווו זה סיפור ארוך.

אנסה לקצר, כי נראה לי רק האמיצים ביותר (או חרמנים ביותר) יצליחו להגיע לסוף.

בקיצור, למרות שכל האומנות הסוריאליסטית של מוקדשת לתת - מודה, חלומות, פוביות ולסקס - דאלי בעצמו, כנראה מת בתול. 

היו לו הרבה פוביות, אבל הכי גדולות מהן זה פוביה מצרצרים ומסקס.

וכמובן, שהכל מתחיל בילדות.

האב של צייר היה נוטריון, איש מבוסס, בורגני ומאוד קונסרבטיבי.

כאשר דאלי היה בן 12 האב הביא לו ספר על מחלות מין עם תמונות  של איברים רקובים מסיפיליס.

הוא בטח רצה לשמור על הבן שלו, אבל זה היה בערך כמו שלטפל בכאבי ראש עם גיליוטינה...

מאז לדאלי הייתה פוביה מסקס.

סקס עם אישה.

או אולי עם גבר.

כי דאלי היה מפחד מאוד להפוך לגיי.

אבל לא עם עצמי.

קראתי איפה שהו שמישהו מקורב לדאלי אמר שהוא היה "אונניסט, סדיסט וסוטה".

דאלי מאוד אהב אוננות וזה גם מתבטה באומנות שלו.

אחת התמונות הידועות של נקראת " המסטורבטור (המאונן ) הגדול" (מסטורבציה -אוננות בלטינית) 

חוץ מזה, בזמן הלימודים בבית ספר דאלי הבין שהאיבר המין שלו קטן יותר מאשר לרוב  התלמידים האחרים, וזה רק הוסיף חוסר ביטחון לילד, שגם ככה היה חרד לנושא המיניות.

אפילו עם אישתו האהובה והמוזה שלו , גלה, הוא כנראה לא קיים  יחסי מין, אבל אהב לצפות איך היא עושה את זה עם המודלים שלו. 

ועכשיו נחזור לחד- קרן וביתולה.

חד- קרן זאת חיה מיסטית שמסמלת טוהר ותמימות גברית ונשית. לקרן שלו יש הרבה סגולות, וחד קרן בעצמו נחשב חיה אצילית וטובת לב. מה הקשר לבתולה? רק בתולה יכולה להתקרב אליו ולגעת בו.

אבל דאלי זה דאלי, והוא מספר לנו סיפור שונה לחלוטין.

אנחנו רואים את חד - קרן שלו ברגע שהוא מקבל את הגבריות שלו.

אנחנו רואים שקרן שלו מחוררת קיר, החור הוא בצורת לב, או בצורת  איבר המין הנשי, ובעצם זה מסמל דפלורציה (שלילת הביתולים).

ושלא תטעו, חס וחלילה, יש טיפת דם על הקרן שלו וגם הדם מטפטף על החלק קדמי של הקיר.

על הרצפה שוכבת אישה צעירה, שאני מקווה שזכתה לאפטר קאר כלשהו מהיצור הזה. אם תסתכלו טוב - יש לו זקן והוא יותר דומה לתיש, מאשר לסוס.

וזה סוף הסיפור על חד - קרן ובתולה.

שבוע טוב.

נ.ב. הפעם בלי ציצים שלי, אבל ראיתי בראלי כמה זוגות די מרשימים. תקבלו אותם בפוסט אחר על נשים אינדיאניות באומנות דרום - אמריקאית 😀

בטח זה נשמע הזוי.

לשולטת קלסית, "אמיתית".

בשבילי זה טבעי ורצוי, כי בדס"מ שלי בא אך ורק מתוך הרגש.

עם אין את הדבר הזה - יחסי שליטה אצלי לא יכולים להתקיים. 

הייתי בקשר ונילי מונוגמי כעשור.

גם שם הייתי מתוך הבחירה, מתוך האהבה.

 ועכשיו, כשיש בי רגש עמוק , אני מסתכלת על הפרטנר שלי וחושבת לעצמי... איך זה קרה?

למה איתו?

הוא לא מתאים לשום קריטריון שהצבתי.

אנחנו מעולמות שונים.

אם לא הכלוב - בחיים לא היינו נפגשים.

איך זה שלמרות הכל יש ביננו חיבור עמוק וכימיה מטורפת?

איך זה שיש שיחות של שעות?

ולילות ללא שינה, כי לא בא לי להפסיק לישון  כפיות, אפילו שאני לא יכולה להרדם ככה,  אני חייבת להרגיש אותו.

ואז אני פשוט מבינה, שרק חיכינו אחת לשני כדי שנתחבר כמו שני מגנטים, ואז פשוט קשה להפריד ביניהם.

שנינו נתנו אחת לשני משהו, הרבה יותר גדול מהתאמת הגיל, סטטוס, מרחק...

שניינו עוברים ביחד תהליך של שינוי. הייתי אומרת ריפוי והגשמת פנטזיות שלא העזנו אפילו לחלוק עם מישהו לפני.

אבל גם כל אחד מאיתנו עובר תהליך אישי, עם עצמו, שינוי אישיותי ופיזי משמעותי.

אני למדתי מהקשר הזה המון. על עצמי.

לדוגמה - כשאני מחפשת בן הזוג, אני לא נותן צ'אנס לדייט שני, רק בגלל שבדייט ראשון לא הרגשתי משיכה לגבר.

כאשר ראיתי את באני לראשונה -  אמרתי לעצמי שלא הייתי נוגעת בו במקל . ולא שהוא היה נראה רע...

פשוט לא נמשכתי אליו.

ואז לאט לאט הכרתי אותו יותר.

הייתי בטיול ביפן שלושה שבועות.

עם קבוצת חברים. לבד בחדר.

וכאשר הייתי חוזרת מאוחר בלילה לחדרי, הייתה מחכה לי הודעה מבאני.

וככה התכתבנו  כל יום והרגשתי שהוא פשוט מלווה אותי בטיול שלי, חלקתי איתו חוויות ואפילו לא דיברנו על סקס בכלל.

זאת הייתה היזדמנות פז להכיר מישהו ולא בצורה פיזית.

וכאשר חזרתי הרגשתי שאני רוצה לראות אותו.

נפגשנו כמה פעמים, התקרבנו לאט לאט יותר...

ואחר כך היה משבר, החלטתי שזה לא מתאים, שזה סתם תוקע אותי במקום הלא נכון ואני צריכה להמשיך במסע שלי.

ונפרדתי ממנו.

אבל אחרי  שלושה ימים בודדים חרשתי על הבלוג שלו וראיתי פוסט האחרון, שהיה כתוב בו משהו די בנאלי, אבל מנצח.

" אז אם את קוראת..

קחי יום יומים או שבוע .

תחשבי על כך שוב.

סקס אפשר למצוא בכל פינה, חברים נשארים איתך! "

ואני כמו ילדה מאוהבת בת 16 כתבתי לו שאני צריכה לדבר איתו.

אחרי המשבר הזה הקשר רק התעצם.

אני לא יודעת כמה זמן זה ימשך, אבל יש לנו עוד כל כך הרבה מה לגלות, במה להתנסות ולאן להתפתח.

אני מקווה שיספיק לנו הזמן...

נ.ב. באני מסכן, רק אתמול יצא ועכשיו הוקפץ חזרה לצפון... אין לי כוח...

אףפעםלאמשעעמםעםבאני#

אתמול אני ובאני היינו בדאנג'ן בסדום.

למרות שישנתי אולי שעתיים הלילה  (גם זה בחצי העין) אני עדיין בהיי.

בא לי לסדר קצת מחשבות ולהבין מה היה שם, למה זה הסעיר אותי כל כך...

זאת לא הפעם הראשונה שלי בדאנג'ן, אולי שלישית.

הפעם דפקתי הופעה... אתם זוכרים את השמלה מפוסט הזה? 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=169429&postid=1571267

אז לבשתי אותה עם בודי שחור וירכונים והיה פצצה 😃

אז כמו תמיד, אני מגיעה , מסתכלת מסביב, ולאחר כרבע שעה מרגישה שמציתי ואפשר ללכת.

אבל באני מכיר אותי וגורם לי להשאר עוד קצת, מפנה את תשומת ליבי לסשן מעניין וככה אני מתחילה להשתחרר, להתחבר לאווירה ולעצמי.

ואנו רואים סשן הצלפות שמעבירה אישה צעירה ומהממת בשם קסם. והיא באמת קסם - חזקה, מקצועית ועיניינית.

אני מאוד רוצה ללמוד ממנה להצליף כמו שצריך.

באני מסתכל עליה בעיניים של ילד בחנות הממתקים. 

אני אומרת לו שיכנס לכלוב (הלא וירטואלי ) ואבקש באישורי להצטרף לסשן בתור מוצלף.

לוקח לבאני כמה ניסיונות כדי להיכנס ולגשת לשולטת, הוא אפילו רומז לי, שאולי אני יכולה לעשות זאת.

אני מסרבת, אני נתתי אישור לזה והוא חייב בעצמו להתמודד עם הביישנות שלו.

ואני מרגישה כמו אמא שמרגיעה את הילד שלה לפני הופעתו  בטקס  של בית הספר...

אני מעודדת אותו לנסות שוב לבקש להצטרף.

והוא מצליח סוף - סוף ואין יותר מרוצה ממני.

לאחר כמה דקות אני מוצאת את באני ליד הקיר, מוצלף ע"י קסם, ואני נגשת אליה ולוחשת לה שהוא עדין ואין לו הרבה ניסיון...

קסם מאוד מנוסה והיא עובדת בזהירות ומתקדמת לאט, אבל באני סופג בגבורה.

ואז אני מצטרפת לחגיגה - ומצליפה בבאני עם איזה כלי שטוח, שנראה כמו כף לסלט וגם עם שוט ועם הידיים...

קסם מלמדת אותי איך נכון להצליף, שולט נוסף שאני מכירה בין הראשונים בכלוב גם מתקן לי את התנועה וגם מאודד להתקדם בקצב וכוח, ובאני סופג הכל כמעט בלי תנועה ובלי להציא הגה מהפה.

אני מצליפה בו עוד ועוד, ניגשת לשאול מה שלומו והוא אומר שאם אני רוצה אני יכולה להמשיך.

ואני נכנסת לאטרף, מצליפה מכל הכוח, אני בהיי, מצב רוח מרומם, תחושת שליטה מציפה אותי ואני מרגישה שאני מלכת העולם...

לאחר זמן מה אנו זזים לקיר עם וו ושם אני פוגשת ממתקית (שולטת וותיקה ומהממת) ומבקשת ממנה לסשן את באני עוד, כי אני רוצה שבפעם הראשונה בחיים הוא ירגיש יד  חזקה ומקצועית מאוד.

לשמחתי הרבה היא מסכימה.

היא קושרת את באני בחבל לאורך הגב והתחת ומתחילה לעבוד.

אני בשוק מזה שבאני ממשיך לספוג, ממתקית נגשת אליו, שואלת, בודקת שהוא בטוב.

יש לממתקית ציוד מיוחד מאוד, מהמם ביופי ומאוד יעיל. ודרך אגב היא בונה אותו בעצמה. מלכה, כבר אמרנו?

הזמן עובר, ואני פשוט לא מצליחה להבין איך באני ממשיך...

הוא סופג פי עשר ממה שאני  מסוגלת.

ולמרות שאני יודעת שזה למעני, חוסר אמון שוב מתעורר בי...

איך יכול להיות שבן אדם ללא שום ניסיון מסוגל לספוג את ההצלפות במשך כחצי שעה בצורה כזאת???

אני מתקשה להאמין.

הכרתי את באני התמים, החמוד, הביישן וחסר ניסיון.

ופתאום גיליתי את באני סוטה ומזוכיסט.

לא הייתי מוכנה לקבל את זה, שיש לו סף כאב גבוה כל כך ושכל זה למעני. כדי שאהיה גאה בו.

אחרי חצי שעה הוא מותש, מסמן לממתקית להפסיק והיא בעדינות רבה מורידה אותו לספה ומשחררת אותו מהחבל.

אני מחבקת ומנשקת אותו.

אבל בתוכי אני עדיין מתקשה להמין שהוא חסר ניסיון.

אני מבקשת ממתקית להתנסות בידים שלה והיא מסכימה ומתחילה לעבוד שוב (כמה כוח וכמה כושר יש לאישה הזאת ) הפעם עלי ואחרי כמה דקות בודדות אני מתפתלת מכאב ולא מסוגלת להמשיך.

עכשיו אני מבינה עוד יותר טוב מה באני ספג...

עד שהוא מתעושש אנו יוצאים מדאנג'ן אחרונים.

עוד לא קרה לי דבר כזה, אני תמיד באה אחרונה והולכת ראשונה.

וככה נגמר הערב הקסום הזה.

אז אני מודה מכל הלב לנשים מהממות שפגשתי אתמול, שהיו נדיבות מכל הלב, נשים מרשימות, חזקות ומיוחדות.

ועכשיו יש לי המון שאילות.

מה זה דום ספייס ואיך מגיעים אליו?

איך לומדים להכאיב? 

איך אני מזהה שנשלט בסאבספייס?

איפה קונים ציוד טוב להצלפות?

איך לומדים לעבוד עם החבל?

בקיצור, אין לי מושג ממה להתחיל.

אני מקווה שתכוונו אותי.

אפשר גם בפרטי. 

וזאת שמלה שלבשתי.

מנגו עודפים. 

90 ₪ 

נכון שווה?