אתמול אני והבת שלי הקטנה, בת 24 הלכנו לראות את "אנורה", סרט אמריקאי, שיש בו די הרבה שחקנים דוברי רוסית, ובשניים משלושה תפקידים ראשיים משחקים שחקנים רוסים.
צריך לציין שהבנת הרוסית שנשמעה לא מעט בסרט, עזרה מאוד להבין את הסיטואציה ואת הדמויות למרות שרוב הדיבור היה מורכב מקללות...
הסרט זכה בפרס דקל הזהב בקאן השנה למרות שהמתחרים שלו היו סרטים של במאים ידועים, סרטים איכותיים וטובים.
השחקנית הראשית של אנורה מיקי דוידסון, שחקנית אמריקאית צעירה קטפה את הפרס לשחקנית הראשית הטובה מידי דמי מור ששיחקה ב"סאבסטנס" ("יופי מסוכן")
זה נראה לי קצת אירוני כי סרט של דמי מור היה בדיוק על כך, איך תעשיית הבידור מעדיפה את השחקניות צעירות ויפות ומקדמת אותם ומזניחה ומבטלת את השחקניות הבוגרות עם קריירה מפוארת.
היה לי מעניין לראות את השחקנית הצעירה שעקפה את דמי מהממת ואני חייבת לציין שמשחק של מייקי דוידסון היה מעולה.
מייקי מגלמת רקדנית סטריפטיז צעירה בשם אנורה שיש לה שורשים רוסים והיא מבינה קצת רוסית.
במועדון שהיא עובדת היא פוגשת בן של אוליגרך רוסי בשם ווניה ומתפתח ביניהם סיפור אהבה.
יש כאן רפרנס לסרטי "סינדרלה" ו"אישה יפה", אבל להבדיל מהם הסוף קצת יותר מציאותי.
הסרט יחסית ארוך כשעתיים וחצי אבל להפתעתי לא אני ולא הבת שלי לא השתעממנו לרגע.
הסרט שמתחיל כמשהו רומנטי הופך להיות קומדיה מאוד דינמית בחלק השני שלו וקצת מאבד מהקצב וחריפות לקראת הסוף אבל גם בסוף הזה יש משמעות מאוד פמיניסטית ונוגעת ללב.
בנפרד אני חייבת לדבר על סצנות סקס בסרט.
הסרט מביא את הסקס לקדמת הבמה ואני חייבת לציין שהסצנות סקס מאוד נכונות מבחינה אומנותית לטעמי ולא נמצאות בסרט כדי לבדר את הצופה, אלא מדגישות ומסבירות את הדינמיקה בין גיבורים ראשיים וגם נותנות לנו להרגיש אווירה שאנורה חיה ועובדת בה.
הגיבור הראשי של הסרט ווניה שמגלם אותו שחקן רוסי יהודי מארק אדלשטיין, שכבר הוכרז בתקשורת כטימותי שאלאמה רוסי, מפגין את המיניות הצרכנית שלו, כשהוא מנצל את הגוף של האישה לסקס שנראה כמו הזדווגות של ארנבים בערך.
כאשר אנורה מנסה ללמד ותקן אותו לא נראה שזה מעניין אותו כל כך. וזה מדגיש בעצם יחס שלו כלפיה.
גם הסצנות מהעבודה של אנורה במועדון סטריפטיז מראות לנו את העבודה של הרקדניות וברור שאין בעבודה הזאת מבחינתם שום סיפוק או הנאה אלא זה עבודה נטו, שנעשית אומנם בצורה מקצועית אבל זה לא נראה סקסי ולא מעורר שום תשוקה אצל צופה. לפחות לא אצלי.
הייתי אומרת שבמאי משתמש בסצנות סקס מאוד בתבונה.
החלק השני של הסרט מאוד דינמי ויותר מזכיר קומדיית פשע מאשר סרט רומנטי ואני חייבת לציין שרוב הזמן תפסתי את עצמי צוחקת ומחייכת.
סך הכל סרט השאיר רושם טוב. אולי לא היו שם הברקות קינמטוגרפיות אומנותיות אבל אפשר להבין למה סרט זכה בפרסים נחשקים של קולנוע - "דקל הזהב" ו "אוסקר".
מומלץ לצפייה.