בהמשך לפוסט הקודם.
הכרתי אותו בכלוב בזכות הכתיבה היפה והמרגשת שלו.
שנים רבות הוא היה בכלוב אבל בשנים האלו לא התנסה יותר מידי ביחסי שליטה.
היה לו קשר בעבר שהיו בו אלמנטים של שליטה מצידו.
אחרי שהכרנו די מהר הבנתי שהוא לא מוכן ליחסי שליטה והבהרתי לו את זה.
הוא היה מאוד מעוניין בקשר זוגי וזה מצא חן בעיניי, אז נתתי הזדמנות.
היה לנו כיף ביחד. שנינו אהבנו תרבות, אוכל טוב, טיולים קטנים וגם למדתי ממנו הרבה בעניין של השקעות.
כל הזמן הייתי כנה איתו והבהרתי לו שאני לא נמשכת אליו ושאני לא רואה את עצמי במגע מיני איתו, כי אינני מסוגלת לעשות סקס ונילי וכל מה שיש לי להציע לו זה חברות קרובה ועמוקה.
ככה עברה שנה עם עליות וירידות. הייתה תקופה שהוא הכיר מישהי ורצה להמשיך לבנות קשר איתה ואז נפרדנו.
אחרי כמה חודשים הוא שוב חזר והמשיך לחזר אחריי והדגיש כל הזמן שהוא בעניין שלי.
נקשרתי אליו בתור חבר ולאט לאט התחלתי לראות בו משהו קצת מעבר. אבל עוד לפני שהתחלתי לבנות אתו יחסי שליטה, נגמרה לו הסבלנות. זכותו.
עד עכשיו הכל בסדר. אבל הדרך שהוא בחר להפסיק את הקשר הסעירה אותי והשאירה אותי בהלם.
תכננו כל מיני תוכניות משותפות לעוד חודש וקדימה וגם הוא הצליח לשכנע אותי שהוא יעזור לי בניהול תיק השקעות ופתחתי חשבון עצמאי.
רק שלפני כמה ימים הוא הגיע אליי לארוחת ערב והכל התנהל טוב ונעים כרגיל, אכלנו, דיברנו, התחבקנו קצת ועברנו לסלון לראות את הסדרה. היה מאוחר והייתי עייפה. הוא נרדם.
ברגע שסדרה נגמרה הוא התעורר התיישב ואמר לי שאנחנו לא צריכים להיפגש יותר.
ובעצם זה משהו שהוא רצה להגיד לי כל היום ובגלל זה היה לו יום חרא.
אני הייתי כל כך בשוק מהסיטואציה הזויה הזאת, שלא מצאתי משהו להגיד חוץ מ: "אה אוקיי זה בסדר" פתחתי את הדלת ואמרתי "יאללה ביי".
אחרי שהוא הלך, נפל לי אסימון וכתבתי לו הודעה נוזפת בעניין איך שהוא בחר לסיים את הקשר.
להגיע לארוחת ערב ולהתנהג כרגיל כשאני מדברת על תוכניות לעתיד וכשאני התחלתי להפתח לעברו סוף סוף, ואז בסוף הערב להפרד? זה לא הזוי?
הרגשתי מושפלת. ממש מושפלת.
הוא אמר שרצה להגיד לי את זה פנים מול פנים.
בעיניי היה הרבה יותר נכון לכתוב לי הודעה בטלפון. ולי זה היה מספיק בהחלט.
מעניין, באיזו צורה אתם מפסיקים את הקשרים שלכם?
באיזו צורה אתם נפרדים?